בש"א 8068/03 שלמה חלק נ. בנק לאומי לישראל בע'מ

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה. ההחלטה נתקבלה בידי המבקש, ככל הנראה, ביום 25.2.03.

המבקש מגולל בבקשתו פרשה ארוכה שבסופה חובות כבדים בהם הוא נתון. לטענת המבקש, לא הגיש ערעור במועד מסיבות אחדות. המבקש טוען, כי סיבה אחת לכך היא כספית, שכן נאמר לו, לטענתו, על ידי גורם שלא זוהה על ידו, כי ערעור לבית משפט זה עולה 17,000 ₪, ולא היה בידו לגייס את הסכום האמור. עוד נאמר לו, לטענתו, ואף כאן לא זוהה הגורם הנדון, כי בית המשפט העליון אינו מטפל במקרים כמו מקרה זה. המבקש מוסיף כי על רקע ההליכים הקודמים ותוצאותיהם היה שרוי בדיכאון מוחלט, ורק אחרי פגרת הקיץ אזר כוח לטפל בעניינו המשפטי. המבקש מוסיף וטוען, כי ללוח הזמנים "אין ערך מהותי".

מן הבקשה עולה מצוקה נפשית וכלכלית לא מבוטלת של המבקש. עם זאת, אין בכך די כדי להביא לקבלת הבקשה. הארכת מועד הקבוע בחיקוק טעונה טעם מיוחד (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ההחלטה נשוא הבקשה שבפניי ניתנה ביום 15.12.02, ונתקבלה אצל המבקש, לכל המאוחר, ביום 25.2.03. הבקשה שבפניי הוגשה יותר מחצי שנה אחרי כן, ביום 7.9.03. בתקופה ארוכה זו גיבש המשיב אינטרס בעל עוצמה ניכרת לכך שלא יוטרד עוד בהליך ערעורי. על מנת לגבור על אינטרס זה, על המבקש להצביע על סיבה טובה לאיחור בהגשת ההליך. בנטל זה אין המבקש עומד. טענותיו כי גורמים בלתי מזוהים מסרו לו מידע לא נכון בקשר להגשת הליך אינן, בהעדר פירוט, בעלות משקל משמעותי. טענתו למצוקה נפשית אף היא אינה יכולה להסביר את ההשתהות הממושכת בפעולת המבקש, באין טענה או תיעוד המספקים לטענה זו מימד קליני היכול ללמד על נבצרות ממש מנקיטת הליך.

בשל כך, חרף תחושת האהדה למצוקת המבקש, אין הבקשה מגלה עילה משפטית למתן ארכה, והיא נדחית בזה. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.