בש"א 8087/21 מרים גרשוני נ. לנדאו יהודית נעמי ו-93 אח'

1.

לפניי בקשה להעברת מקום הדיון בת"א (מחוזי ת"א) 5068-04-19 (להלן: ההליך ) מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לבית משפט במחוז שיפוט אחר. עניינו של ההליך בתביעה שהגישו המשיבים, בעלי זכויות במקרקעין בתל אביב, למתן צו עשה בהתאם לסעיף 2(א)(2) לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006. כעולה מן הבקשות שלפניי, התובע 4 בהליך הוא בעלה של שופטת המכהנת בבית המשפט שבו מתנהל ההליך.

יצוין כי ביום 11.8.2021 הוריתי על דחיית בקשה קודמת מטעם המבקשת להעברת מקום הדיון בהליך (בש"א 4468/21), וזאת מן הטעמים הבאים:

"אכן, אילו הייתה בקשה זו מוגשת בתחילת ניהול ההליך שבין הצדדים, לא מן הנמנע כי היה מקום להעברתו. ואולם, יש לתת משקל לנסיבות הפרטניות של המקרה דנן אשר מטות את הכף לעבר דחיית הבקשה, ובהן היות התובע 4 אחד מבין למעלה ממאה תובעים; קביעת המותב לפיה המועד להגשת בקשה להעברת מקום הדיון בהליך הוא עד ליום 28.2.2021; בחירתה של המבקשת שלא להגיש בקשה כאמור, אלא עד לאחר מתן החלטות רבות מטעם המותב וערב דיון הוכחות אשר נקבע, ואף זאת במסלול דיוני שגוי. מאז התקיימו שני דיוני הוכחות ושמיעת ההליך מצויה בעיצומה. בהינתן מכלול הנסיבות הללו, אני סבורה כי אין מקום להעברת מקום הדיון בהליך זה [...]" ( שם , בפסקה 9).

2.

מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי המותב הדן בהליך פסל את עצמו ביום 11.10.2021 נוכח מניעות שאיננה קשורה לתובע 4, ואשר "נובעת מקשר של בן משפחה מדרגה ראשונה של מותב זה לבין המשרד המייצג את התובעת". בעקבות זאת נותב ההליך לטיפולה של השופטת ט' לוי-מיכאלי . ביום 18.11.2021 התקיים דיון בהליך, שחלקו נערך מחוץ לפרוטוקול בהסכמת הצדדים, ובמסגרתו נדונה השאלה מהו השלב הדיוני שממנו יש להמשיך ולשמוע את התיק. בהחלטה שניתנה בסוף אותו הדיון ציין המותב כי קיימת בהליך בקשה תלויה ועומדת לזימון התובע 4 לעדות.

3.

בנסיבות אלו, המבקשת סבורה כי חרף האמור בהחלטתי מיום 11.8.2021 בבש"א 4468/21, יש להורות על העברת הדיון בהליך למחוז אחר. עוד מציינת המבקשת כי בהחלטה מיום 12.12.2021 הביעה השופטת לוי-מיכאלי את הסכמתה להעברת מקום הדיון בהליך; וכי המשיבים עצמם הסכימו להעברת הדיון למחוז מרכז, וזאת כחלק ממגעים לפשרה שהתנהלו בין הצדדים בחודש יוני 2021.

4.

המשיבים, מצדם, סבורים כי אין הצדקה להעברת מקום הדיון בהליך, ולגישתם הבקשה הנוכחית מהווה "מקצה שיפורים" לבקשה שנדחתה בהחלטתי בבש"א 4468/21. עוד מעלים המשיבים השגות על בקשתה של המבקשת לזימון התובע 4 לעדות, ולגישתם נסיבות הגשת הבקשה – ובפרט השיהוי שלטענתם דבק בה – מובילות למסקנה שאין בכך הצדקה להעברת הדיון בהליך למחוז אחר. מכל מקום טוענים המשיבים כי זיקתו של התובע 4 להליך היא "רופפת לחלוטין". כמו כן נטען כי בדומה לבקשה הקודמת להעברת מקום הדיון בהליך, גם הבקשה הנוכחית נגועה בשיהוי – שכן העילה הנטענת להעברת ההליך התגבשה בעת שהמותב הקודם פסל את עצמו ביום 11.10.2021, בעוד שהבקשה שלפניי הוגשה רק ביום 24.11.2021.

המשיבים מציינים כי במהלך הדיון שהתקיים בהליך ביום 18.11.2021 ניכר היה שהמותב הנוכחי "טרח ולמד את התיק על בוריו ובקיא בטענות הצדדים", ולגישתם סביר להניח שהדיון בהליך לא יתחיל מבראשית אלא יימשך מהשלב שבו הופסק, או לכל היותר יחזור "מספר צעדים לאחור". לבסוף מעדכנים המשיבים כי המבקשת הגישה בחודש אוקטובר 2021 תביעה "מקבילה" לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אשר מהווה לטענתם ניסיון לעקוף את החלטתי מיום 11.8.2021 בבש"א 4468/21.

5.

עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי ההתפתחויות שאירעו בהליך לאחר מתן החלטתי בבש"א 4468/21, מצדיקות עתה שינוי מן ההחלטה שניתנה. אכן, כפי שציינו המשיבים, התנהלותה הדיונית של המבקשת איננה נקייה מספקות (וראו החלטתי בבש"א 4468/21 וכן החלטתי בהליך דנן מיום 5.12.2021). אך בנסיבות העניין – ובפרט נוכח החלפת המותב שדן בהליך, והעובדה שהמותב הנוכחי נתן את הסכמתו להעברה – אני סבורה כי הכף נוטה עתה לטובת העברת ההליך למחוז אחר. זאת, מטעמים של מראית פני הצדק על רקע העובדה שהתובע 4 הוא, כאמור, בעלה של שופטת המכהנת באותו בית משפט שבו מתנהל ההליך כעת.

6.

אשר על כן, הדיון בת"א (מחוזי ת"א) 5068-04-19 יועבר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.