בש"א 8171/14 אפרים דור נ. וי.אמ.ג'י אריאל קומודיטיס (1996) בע"מ

מן הבקשה שלפניי עולה, כי המבקש עותר למתן ארכה להגשת ערעור פסלות על פסק הדין מיום 24.11.2014, כלומר - הוא מעוניין להשיג על אותו חלק מפסק הדין אשר דחה את בקשת הפסלות מטעמו.

לטענת המבקש, נדרש הוא לארכה לאור נסיבות רפואיות מסוימות, וכן על מנת שיוכל להסתייע בעורך דין לצורך הגשת הערעור. ואולם, לאחר עיון בבקשה לא התרשמתי כי יש בנסיבות הרפואיות הנזכרות כדי לשלול את יכולתו של המבקש לפעול להגשת הערעור במועד, והא ראיה כי עלה בידו להגיש את בקשת הארכה שלפניי תוך שבוע מיום מתן פסק הדין. אציין, כי לא נעלם מעיניי שבבית המשפט המחוזי היה המבקש מיוצג על ידי בא כוח מטעם הלשכה לסיוע משפטי. עם זאת, בקשת הארכה אינה כוללת פירוט כלשהו

לגבי הפעולות אותן נקט המבקש על מנת להסדיר את ייצוגו בהקדם האפשרי, בין על דרך של פנייה ללשכה לסיוע משפטי ובין בכל דרך אחרת. בנסיבות אלו, ובשים לב למועד הקצר הקבוע בדין להגשת ערעור פסלות (תקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) - ספק אם ניתן לומר כי המבקש פעל בשקידה הראויה ובזריזות המתחייבת ממי שמבקש להגיש השגה ערעורית. אף לא ניתן להתעלם מכך שבקשת הפסלות – אשר הועלתה בעת הדיון על ידי המבקש עצמו – נומקה באופן כללי ולקוני (כעולה מעיון בפרוטוקול הדיון). בנסיבות אלו, ומבלי לקבוע מסמרות, סבורני כי סיכוייו של הערעור אשר מתבקשת ארכה להגשתו אינם נחזים להיות גבוהים כלל ועיקר, וזאת בפרט על רקע המבחנים הנוהגים בכגון דא. גם לנתון זה רואה אני ליתן משקל.

על רקע כלל האמור, וחרף העובדה שבקשת הארכה הוגשה בתוך המועד, איני סבור כי מתקיים במקרה זה "טעם מיוחד" המצדיק חריגה מפרק הזמן הקצוב בדין. הבקשה נדחית, איפוא.

המזכירות תמציא החלטה זו לידי המבקש ללא דיחוי ואף תעדכן אותו טלפונית בדבר תוכנה, ככל שהדבר אפשרי.