בש"א 8173/20 פלוני נ. פקיד סעד לחוק הנוער

זוהי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 להעברת הדיון בהליך תנ"ז (נוער י-ם) 38987-08-17, שנפתח בבית המשפט לנוער בירושלים בעניינם של שישה מילדיו הקטינים של המבקש (להלן בהתאמה: ההליך ו הקטינים ), לבית משפט במחוז מרכז.

1.

כעולה מהבקשה שלפניי ומהתגובות לה, בעבר נוהל ההליך בפני נשיא בתי משפט השלום בירושלים, השופט א' חן . בהחלטת נשיאת בתי המשפט לנוער, השופטת

מ' קפלן רוקמן , מיום 18.11.2020 נקבע כי ההליך ינוהל החל מיום 1.12.2020 על ידי השופט ש' לייבו המכהן בבית המשפט לנוער בירושלים. עוד עולה כי לאחרונה הגיש המבקש תביעה אזרחית נגד הנשיא חן

ונגד מזכירות בית המשפט לנוער בירושלים (ת"א 54851-11-20), אשר נפתחה בבית משפט השלום בפתח תקווה. בנוסף, המבקש הגיש בעבר לבית המשפט לנוער בקשות להעברת מקום הדיון בהליך למחוז מרכז; בקשה אחת נדחתה בהחלטת הנשיא חן מיום 26.2.2020, ובקשה נוספת נדחתה בהחלטתה של הנשיאה קפלן

רוקמן מיום 18.11.2020. בהחלטה אחרונה זו צוין, בין היתר, כי בהליך הוגשו בקשות רבות וכי העברתו לבית משפט אחר בשלב הזה תגרום, מטבע הדברים, לשינוי בזהות הגורמים המקצועיים המעורבים בחיי הקטינים באופן שיפגע בטובתם. עוד יצוין כי ביום 1.12.2020 הגיש המבקש בקשה להורות על פסילתו של השופט לייבו מלדון בהליך, וביום 7.12.2020 הגיש בקשה נוספת לפסילת המותב.

2.

המבקש סבור כי יש להורות על העברת ההליך לבית משפט לנוער במחוז מרכז מהטעם שהוא ואמם של הקטינים (המשיבה 2) אינם מתגוררים בירושלים בשנים האחרונות, ועקב כך אין לגורמי הרווחה בירושלים את הכלים לערוך תסקירים בעניינם של הקטינים. עוד טוען המבקש כי בשנים האחרונות גורמי הרווחה בירושלים לא ערכו ביקורי בית אצל הקטינים ואין להם היכרות עם הקטינים או עם הוריהם.

המבקש סבור כי הותרת ההליך בבית המשפט לנוער בירושלים תציב את הנשיא חן , השופט לייבו ומזכירות בית המשפט לנוער בניגוד עניינים, וגם מן הטעם הזה הוא מבקש כי ההליך יועבר למחוז מרכז. המבקש מדגיש כי ההליך הועבר אך לאחרונה לטיפולו של מותב אחר, כך שהוא מצוי כעת ב"מעין נקודת התחלה".

3.

בהתאם להחלטתי מיום 29.11.2020, ולארכה שניתנה ביום 7.12.2020, הגישו המשיבים את עמדותיהם ביחס לבקשה. בתגובתה ציינה המשיבה 3, שהיא האפוטרופא לדין של הקטינים, כי העברת התיק לערכאה אחרת תפגע בקטינים, שכן הרצף הדיוני והטיפולי הינו משמעותי לטיפול בעניינם. עוד טענה המשיבה 3 כי השאיפה ליציבות דיונית ולהימנעות מהעברת תיקים בין בתי משפט שונים היא עיקרון חשוב של מערכת המשפט בישראל. כמו כן טענה המשיבה 3 כי "קיים חשש לניצול לרעה של הליכי המשפט" על מנת לשנות את הערכאה שדנה בעניינם של הקטינים. אף המשיבה 2, שהיא אמם של הקטינים, צידדה בהותרת הדיון בהליך במחוז ירושלים וציינה כי העברת ההליך למחוז אחר תפגע בקטינים נוכח העובדה שהם מוכרים היטב לגורמי הטיפול והרווחה במחוז ירושלים. עוד טענה המשיבה 2 כי לא חל שינוי נסיבות מאז שנדחו בקשותיו הקודמות של המבקש להעברת מקום הדיון בהליך.

4.

בתגובתם של המשיבים 1 ו-4 (פקיד הסעד ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) צוין כי אף לעמדתם יש להותיר את ניהול ההליך בבית המשפט לנוער בירושלים. המשיבים 1 ו-4 עמדו על כך שהמבקש מעלה בבקשתו טענות פסלות כלליות המופנות כלפי כל השופטים המכהנים בבית המשפט לנוער במחוז ירושלים, וטענו כי המקרה דנן אינו בא בגדרי אותם מקרים נדירים שבהם קמה עילה להעברת מקום הדיון. עוד הוסיפו המשיבים 1 ו-4, כי מאחר שההליך מתנהל זה מכבר בבית המשפט לנוער בירושלים, וניתנו במהלכו מספר לא מבוטל של החלטות, העברת ההליך בשלב זה לבית משפט אחר עלולה לגרום לסרבול ההליך ולבזבוז זמן שיפוטי יקר, וכן עלולה לפגוע בטובתם של הקטינים. המשיבים 1 ו-4 מוסיפים וטוענים כי שינוי מקום מגוריו של המבקש אינו מהווה הצדקה מספקת להעברת מקום הדיון בהליך.

עם זאת, המשיבים 1 ו-4 הדגישו כי בסמוך למועד פקיעת צווי הנזקקות בעניינם של הקטינים, וככל שיהיה צורך בהארכתם, תישקל האפשרות להגיש את בקשת ההארכה במחוז שיפוט אחר.

5.

ביום 15.12.2020 הגיש המבקש תשובה לתגובת המשיבים ובה טען, בין היתר, כי הגשת תביעתו נגד הנשיא חן ומזכירות בית המשפט לנוער בירושלים מהווה שינוי נסיבות אשר מצדיק את העברת מקום הדיון בהליך ואילו המשיבים 1 ו-4 הגישו ביום 23.12.2020 הודעה ממנה עולה כי שתי בקשות הפסלות שהגיש המבקש נדחו; על כך הגיב המבקש בבקשה למתן החלטה, שהגיש ביום 3.1.2021, בה ציין כי הגיש ערעור על דחיית בקשות הפסלות (ע"א 9066/20), שעודנו תלוי ועומד.

6.

לאחר קריאת הבקשה, התגובות לה וההודעות שהוגשו מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אף שההליך הועבר לטיפולו של השופט לייבו רק ביום 1.12.2020, כעולה מתגובות המשיבים, הליכים בעניינם של הקטינים מתנהלים בבית המשפט לנוער בירושלים זה מספר שנים, ולכל אורך תקופה זו לוו הקטינים על ידי גורמי הרווחה בעיר. בשים לב לכך, וחרף טענותיו של המבקש בעניין תפקודם של גורמי הרווחה בירושלים, מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה העברת מקום הדיון בהליך בשלב זה עלולה לפגוע בטובת הקטינים. כמו כן, טענת המבקש לפיה הגשת התביעה נגד הנשיא חן ומזכירות בית המשפט לנוער בירושלים מקימה עילה להעברת מקום הדיון בהליך – דינה להידחות. טענה זו היא למעשה טענת פסלות כללית המופנית כלפי כלל השופטים המכהנים בבית משפט מסוים, והיא מצדיקה העברת מקום דיון רק במקרים חריגים ונדירים (ראו, למשל: בש"א 2900/20 אוחיון נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 4 (31.5.2020); בש"א 4413/20 אי.בי.סי אמריקה בישראל בע"מ נ' תורג'מן , פסקה 4 (2.8.2020)). בנסיבות העניין, ובפרט נוכח העובדה שההליך נושא הבקשה נפתח בחודש אוגוסט 2017 בעוד תביעת המבקש נגד הנשיא חן ומזכירות בית המשפט לנוער הוגשה בחודש נובמבר 2020, אינני סבורה כי קמה בענייננו עילת פסלות כללית כלפי כל בתי המשפט לנוער במחוז ירושלים.

אשר על כן, אני מורה כי ההליך בתנ"ז (נוער י-ם) 38987-08-17 יוסיף להתנהל בבית המשפט לנוער בירושלים.