בש"א 8188/07 מרים איתנה מכמל נ. בנק הפועליםבע''מ

לפניי בקשה למתן ארכה להגשת ערעור על החלטת רשם.

1.

ההליך נסוב על החלטתו של כב' הרשם י' מרזל שלא לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון, תוך העמדתו על סך של 2,500 ₪. ההחלטה התבססה על כך שסיכויי ההליך אינם גבוהים, אך התחשבה גם במצבה הכלכלי של המבקשת, במהותו של ההליך ובעובדה שלא נפסקו הוצאות בבית המשפט קמא. החלטת כב' הרשם י' מרזל ניתנה ביום 31.7.2007. ביום 5.9.2007 פנתה המבקשת פעם נוספת לבית המשפט, ושטחה שוב את טענותיה לעניין הערבון. כב' הרשם החליט, ביום 9.9.2007, כי אין מקום לשנות מן ההחלטה הקודמת. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 30.9.2007. נטען בה כי המבקשת סברה שהעובדה שהגישה בקשה לעיון חוזר ובקשה לקבל את תגובת המשיב עליה התבססה ההחלטה, כמוה כהארכה אוטומטית. המשיב מתנגד לבקשה.

2.

מרוץ המועדים להגשת הליך ערעורי על ההחלטה בעניין הערבון התחיל מעת שנתקבלה אצל המבקשת ההחלטה מיום 31.7.207. העובדה כי המבקשת פנתה פעם נוספת בבקשה ל"עיון חוזר" אינה משנה את המועד בו מתחיל מניין הימים, שכן אין כוחה של בקשה לעיון חוזר להעניק ארכה להגשת הליך ערעורי על ההחלטה נשוא הבקשה לעיון חוזר (ראו, רע"א 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' אלי תורג'מן (לא פורסם, 6.2.2006). תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי המועד לערעור על החלטת רשם יהיה עשרים ימים מהיום שבו ניתנה ההחלטה. מכאן, שהמבקשת איחרה בהגשת ההליך. המועד להגשת ההליך קבוע בחיקוק ולפיכך נדרש טעם מיוחד למתן ארכה (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). "הטעם המיוחד" הנטען בבקשה הוא טעותה של המבקשת לעניין מירוץ המועדים במקרה של הגשת בקשה לעיון חוזר. ככלל, טעות מעין זו אינה מבססת קיומו של טעם מיוחד. אין המ דובר

בטעות בלתי נמנעת באופן סביר. זאת ועוד, עיון בהחלטת כב' הרשם י' מרזל מעלה כי על פני הדברים, סיכויי ההליך קלושים. יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהמבקשת אינה מיוצגת, ובהעדר טענת הסתמכות מצד המשיב, וכן בשים לב לאורכו של האיחור, ראיתי לנכון להיעתר לבקשה להארכת מועד. הערעור יוגש תוך 7 ימים.