בש"א 8205/20 פלוני נ. האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.9.2020 ברמ"ש 28960-08-20 (להלן: ההחלטה ) במסגרת בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה מיום 13.8.2020. ההליך עוסק בגב' ש., ילידת 1925 (להלן: האשל"א ), אשר נדרשת לעזרה וסיוע 24 שעות ביממה, ועל כן מטופלת על ידי שתי מטפלות (עובדות זרות) ועל ידי המבקש, המועסק כמטפל במשרד חלקית. המבקש מונה בעבר (2.3.2017) כאפוטרופוס במינוי כללי בעניינה של האשל"א, אולם בעקבות התערבות של האפוטרופוס הכללי בוטל מינוי זה ובית המשפט מינה ביום 29.6.2019 את המשיבה 2 (להלן: המשיבה ) כאפוטרופוס להאשל"א. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשתו של המבקש לבטל את מינוי המשיבה כאפוטרופוס להאשל"א ולמנות את המבקש במקומה. בקשת רשות ערעור נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, תוך שצוין כי "יש ממש בטענת המשיבה כי בקשתו הנוכחית של המבקש ממחזרת למעשה בקשות קודמות שהוגשו על ידו ואשר נדחו על ידי בית המשפט וכי הוא מבקש להתיש את האפוטרופסים הממונים על ידי בית המשפט על מנת שימאסו בתפקידם וזה יועבר לידיו".

2.

בבקשה שלפניי טוען המבקש כי קיבל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ביום 13.10.2020 ומשום הסגר והמגבלות, הבקשה להארכת מועד הוגשה "בדחיפות המהירה ביותר לנוכח התנאים...". המשיבה סבורה כי יש לדחות את הבקשה. המשיבה טוענת כי המבקש ידע על קיומה של ההחלטה כבר ביום 13.9.2020 שכן הגיש בקשה לעיון חוזר שנדחתה ביום 15.9.2020. כמו כן, טוענת המשיבה כי אין בבקשה טעם מיוחד להארכת המועד, פרט לסגר הכללי שהסתיים למעלה מחודש עובר להגשת הבקשה. עוד נטען, כי אין טעם בהארכת המועד שכן אין סיכוי שבית המשפט ייענה לבקשת רשות הערעור.

המבקש הוסיף והגיש מסמך שכותרתו "בקשת רשות לתשובת המבקש לתגובת המשיבים לבקשה להארכת מועד לרשות הערעור", בה למעשה פרש את תשובתו לתשובת המשיבה, ללא שקיבל רשות לכך. לפנים משורת הדין, עיינתי גם בטענותיו של המבקש במסגרת תשובה זו.

3.

דינה של הבקשה להארכת מועד להידחות. אף שהמבקש מתעקש כי ההחלטה נמסרה לו ביום 13.10.2020, הרי שהוא עצמו צירף "בקשה דחופה להארכת מועד להגשת בקשה לעיון חוזר" שנדחתה כבר ביום 15.9.2020, ומכאן שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור חל, לכל המאוחר, ביום 1.11.2020. למען הזהירות יצוין, כי גם אם נודע למבקש על ההחלטה רק ביום 13.10.2020, כטענתו, הרי שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור חל ביום 15.11.2020. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 25.11.2020.

4.

כידוע, לצורך הארכתו של מועד הקבוע בחיקוק (כגון המועד להגשת בקשת רשות ערעור) נדרש "טעם מיוחד" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הנימוק שביסוד הבקשה הוא המגבלות והסגר שהוטלו בעקבות מגפת הקורונה. כפי שנפסק, בעת בחינת בקשות להארכת מועד הנובעות מהשלכות התפשטות נגיף הקורונה על דפוסי העבודה במשק, יש מקום לנקוט גישה ליברלית. עם זאת, אין די בהקשר זה בהעלאת טענות לקוניות וסתמיות. על מבקש הארכה מוטלת החובה לפרט באופן סדור, מפורט ומנומק מדוע נדרש לו פרק הזמן המבוקש לצורך הגשת ההליך, תוך תמיכת טענותיו בתצהיר (ראו: בש"א 4356/20 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי (2.7.2020); בש"א 4268/20 חברון משה בע"מ נ' ג'קי בונד לוגיסטיקה בע"מ (28.7.2020); בש"א 6636/20 אוסוב נ' כונס הנכסים הרשמי (23.11.2020)). בענייננו, מלבד טענה כללית וסתמית, המבקש לא הסביר מדוע התקשה בהגשת ההליך במועד, ולמצער מדוע הבקשה להארכת מועד לא הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך. לאמור לעיל יש להוסיף, כי אף סיכויי ההליך (בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובשים לב להערותיו של בית המשפט המחוזי ביחס להתנהלותו של המבקש) אינם נחזים להיות גבוהים.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בגין הבקשה בסך של 500 ש"ח.