בש"א 4268/20 חברון משה בע"מ נ. ג'קי בונד לוגיסטיקה בע"מ

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 1.4.2020 בת"א 58530-04-19 (כבוד השופטת ע' ברקוביץ ) (להלן: ההחלטה ).

2.

בגדרי ההחלטה קיבל בית המשפט המחוזי בקשה שהגישו המשיבים לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד. המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור היה יום 9.6.2020, ואילו הבקשה שבכותרת, בצירוף בקשת רשות הערעור, הוגשה ביום 24.6.2020. לטענת המבקשים האיחור שנפל בהגשת הבקשה נבע בשל הקשיים של הגיל השלישי, עליו נמנה המבקש 2, לשוב לעבודה סדירה נוכח התפשטות נגיף הקורונה. המשיבים מתנגדים לבקשה.

3.

כידוע, בהתאם להוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הארכתו של מועד הקבוע בחיקוק, ובכלל זה המועד להגשת בקשת רשות ערעור, מותנית בקיומם של "טעמים מיוחדים". ידו של בית משפט זה אינה קלה ביישום דרישה זו, ואמת מידה מרכזית בכל הנוגע לבחינת קיומו או היעדרו של "טעם מיוחד" היא השאלה אם האיחור בהגשת ההליך נעוץ בנסיבות של אילוץ או כורח. אכן, בעת בחינת בקשה להארכת מועד הנובעת ממצב החירום המיוחד יש מקום לנקוט בגישה ליברלית וזאת בשל השלכות נגיף הקורונה על דפוסי העבודה במשק (ראו: רע"א 2682/20 ראובן סרוגו חברה לבניה בע"מ נ' לב ארי , פיסקה 6 (11.5.2020); בש"א 1223/20 British Airways PLC נ' עמותת הצלחה - לקידום חברה הוגנת , פיסקה 4 (16.3.2020)). ואולם, על בעל דין הפונה בבקשה להארכת מועד כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, מוטלת החובה לפרט כדבעי מדוע דרוש לו פרק הזמן המבוקש לצורך הגשת ההליך תוך תמיכת טענותיו בתצהיר. וראו לעניין זה הדברים שציינתי בבש"א 4484/20 פלוני נ' פלוני (20.7.2020), היפים גם לענייננו:

"...אחרת תאמר כי כל בקשה להארכת מועד שמוגשת בתקופה זו תתקבל 'אוטומטית' באופן שיהפוך את המועדים הקבועים בדין לפלסתר. לא למותר לציין כי למועדים הקבועים בדין תכליות חשובות וביניהן יעילות ותקינות של ההליכים המשפטיים, קידום ודאות משפטית, סופיות הדיון, שוויון בין בעלי הדין, והבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם (ראו: בש"מ 6039/18 בצלאל נ' הוועדה המחוזית לתכנון ירושלים , פיסקה 6 (17.10.2018)). תכליות אלה רלוונטיות אף בימים אלה, ולכן, על מנת לסטות מהמועדים הקבועים בדין, על בעל דין להוכיח כי ההתמודדות עם נגיף הקורונה מצדיקה את הארכת המועד המבוקשת".

ראו עוד: בש"א 4312/20 פילת מקבוצת היי-קפיטל בע"מ נ' הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל

(1.7.2020); בש"א 4356/20 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי

(2.7.2020).

4.

בענייננו, מלבד טענות כלליות ביותר, המבקשים לא הסבירו מדוע התקשו בהגשת ההליך במועד, ולמצער מדוע הבקשה להארכת מועד לא הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך (ראו והשוו: בש"א 3520/20 למפרט נ' רואי ליאונוב (14.07.2020)). כמו כן, מדובר באיחור של כשבועיים בהגשתו של ההליך ואין זה איחור זניח. לאמור לעיל יש להוסיף כי אף סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים וזאת משום

ש" החלטה בדבר עיכוב הליכים בגין קיומו של הליך תלוי ועומד היא במהותה החלטה דיונית-ניהולית המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. הלכה היא כי ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטה כגון דא, ובלבד שלא מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין" (ראו: רע"א 6354/15 עיריית תל אביב- יפו נ' בריל , פיסקה 11 (11.1.2016), וההפניות שם).

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 1,000 ש"ח.