פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
8229/09 - א'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקשת:
GENERAL MILLS, INC
נ ג ד
המשיבים:
1. משובח תעשיות מזון בע"מ
2. אפרים קרויס
3. אברהם קרויס
4. א.מ. חטיפי העמק בע"מ
5. אליהו מרמור
בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 1.10.2009. בבקשה, שהוגשה ביום 15.10.2009, התבקשה הארכת מועד עד ליום 15.11.2009. נטען בה כי מדובר במבקשת שהינה חברה זרה הפועלת מארה"ב, ולשם הכנת העתירה יש צורך בהתקשרות עימה, על ידי בא-כוחה הפועל מן הארץ, תהליך המצריך יותר מחמישה עשר ימים הקבועים בדין. עוד נטען, כי בא-כוחה הישיר של המבקשת שהה בחו"ל עד ליום עובר להגשת הבקשה וכי פסק הדין ניתן בתקופת החגים, בה מספר ימי העבודה העומדים לרשות באי-כוח המבקשת היה מצומצם. כן נטען כי מדובר התיק המערב סוגיות סבוכות וחשובות בתחום הקניין הרוחני ולמבקשת נחוצה ההארכה המבוקשת על מנת לסקור ולהסביר כיאות את הסוגיות המשפטיות בתיק. המשיבים 1-3 מסכימים חלקית לבקשה, במובן זה שתינתן למבקשת ארכה של שבוע ימים. המשיבים 4 ו-5 מתנגדים לבקשה.
2.
תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, קובעת כי עתירה לדיון נוסף תוגש תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין. רשם מוסמך להאריך את המועד בהתקיים "טעם מיוחד". ברגיל, פרק הזמן הקבוע בדין להגשת הליך אמור להספיק לבעלי הדין, גם כאשר הכנתו של ההליך דורשת התמודדות עם סוגיות מורכבות. יש לציין גם כי נסיעה של עורך הדין לחו"ל אינה מהווה, כשלעצמה, "טעם מיוחד" להארכת מועד, וכך גם לחץ הזמנים היכול להיווצר עקב כך בהכנת החומר המשפטי הנדרש להגשת ההליך. יחד עם זאת, מורכבות הסוגיה העומדת על הפרק והיקפה עשויים לבסס "טעם מיוחד" להארכת מועד, במיוחד שעה שהבקשה מוגשת בתוך התקופה להגשת ההליך, כך שבעל הדין שכנגד מיודע בדבר הכוונה להגיש הליך ערעורי.
3.
במקרה דנן, המבקשת פנתה לבית המשפט בתוך המועד הקבוע בדין והמועד להגשת ההליך אף הוארך באופן ארעי, כך שלמשיבים לא נוצרה ציפייה לסופיות הדיון. מעיון בפסק הדין נראה כי אכן מדובר בסוגיה מורכבת. עם זאת, הבקשה שלפניי אינה מבהירה מדוע זקוקה המבקשת לפרק זמן ארוך יחסית כדי להגיש את הבקשה לדיון נוסף, ככל שתחליט על הגשתה. בשים לב לדברים אלה ולגישה הקפדנית והמצמצמת הננקטת בבקשות ארכה להגשת דיון נוסף, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להאריך את המועד למלוא התקופה המבוקשת. איזון בין מכלול השיקולים והאינטרסים מוביל למסקנה כי יש להסתפק בארכה קצרה יותר, עד ליום 5.11.2009.
התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת בחלקה, במובן זה שהמועד להגשת בקשה לדיון נוסף מוארך עד ליום 5.11.2009. החלטה זו תשלח לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, ח' חשון תש"ע
(26.10.2009).
גאולה לוין
ר ש מ ת