בש"א 8308/19 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.7.2019 בעמ"ש 66875-10-18 (להלן: פסק הדין ).

2.

ואלה, בתמצית, העובדות הצריכות לעניין: במסגרת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 29.7.2018 הוכרעה תביעה שהגיש המבקש למשמורת משותפת על בתם הקטינה של הצדדים (להלן: הקטינה ) וכן תביעה מטעם המשיבה לפסיקת מזונות הקטינה. בגדרי פסק הדין קיבל בית המשפט המחוזי ערעור שהגישה המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במובן זה שהחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בשאלת מסוכנתו של המבקש כלפי הקטינה וחלוקת זמני השהייה ואופן קיומם. בחינה זאת, כך נקבע, תיעשה לאחר שימונה מומחה להערכת מסוכנות (לרבות מסוכנות מינית) של המבקש.

3.

המבקש עותר להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין. לטענת המבקש עסקינן במקרה המתאים להענקת "ארכת חסד", זאת בשל טעות משפטית שלטענתו נפלה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך התגלתה לאחרונה עת העביר את פסק הדין לעיונו של עורך דין מהתחום הפלילי. עוד טוען המבקש כי לא נוצר אינטרס הסתמכות אצל המשיבה על פסק הדין וכי סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים.

4.

בנסיבות העניין, לאחר שעיינתי במסמכים שהונחו לפניי ושקלתי בדבר, ראיתי לדחות את הבקשה אף ללא תשובה.

5.

פסק הדין ניתן כאמור ביום 1.7.2019 והומצא למבקש עוד באותו יום. אשר על כן, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור הוא יום 16.9.2019 (בהתחשב בפגרת הקיץ), והבקשה שבכותרת – אשר הוגשה ביום 15.12.2019 – הוגשה באיחור ניכר של כשלושה חודשים מחלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

6.

כידוע, הכלל הוא כי הליך ערעורי צריך להיות מוגש במועד וכי הארכת מועד תינתן רק בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו" (ראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אכן, במרוצת השנים פסיקתו של בית משפט זה יישמה באופן גמיש את סדרי הדין, ובפרט את הכללים החלים על הארכת מועד להגשת הליך ערעורי, על מקרים הנוגעים לטובת קטינים (ראו: בש"א 8474/18 פלוני נ' בית החולים אסותא , פיסקה 12 (24.12.2018)), וההפניות שם (להלן: עניין אסותא )). יחד עם זאת, אין משמעות הדבר שהארכת מועד תינתן באופן אוטומטי, תוך ויתור מלא על דרישת הדין לקיומו של "טעם מיוחד". ודוק, בענייננו, נוכח הזמן הרב אשר חלף מעת המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור, משקלו של ה"טעם המיוחד" להארכת מועד נדרש להיות כבד למדי (ראו, למשל: בש"א 6410/18 תנו לחיות לחיות נ' פלוני , פסקה 4 (5.11.2018), וההפניות שם).

7.

טענות המבקש באשר להצדקה למתן הארכת מועד נסבות, בעיקרו של דבר, על סיכויי ההליך לשיטתו. ואולם, לאחר ששקלתי בדבר, אני סבורה כי אין בסיכויי ההליך כדי להצדיק את הגשת בקשת רשות הערעור באיחור כה ניכר. כאמור, בגדרי פסק הדין לא הוכרעו התביעות של הצדדים באופן סופי, וכל שנקבע הוא כי הדיון יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת חוות דעת מומחה. בנסיבות אלה, ונוכח אמת המידה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי", אני סבורה כי סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים, וממילא אינם מצדיקים כאמור הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור (השוו: עניין אסותא , בפיסקה 15). לא למותר לציין כי עיון באתר "נט המשפט" מעלה כי מאז ניתן פסק הדין התקיימו בבית המשפט לענייני משפחה הליכים באשר למינוי המומחה, שגם בהם יש כדי להטות את הכף לעבר דחיית הבקשה.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.