בש"א 8321/15 מועצה מקומית גדרה נ. יוסף שחם

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בתובענה ב-תא"מ 30786-03-15, שהוגשה בבית משפט השלום בתל אביב, עם הדיון ב-תא"מ 12602-08-13, המתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון – ולקיימם במאוחד בבית משפט השלום בראשון לציון. על פי הנטען בבקשה, עניינן של שתי התובענות מקורו בחוב ארנונה שהמבקשת תבעה מהמשיב (בתובענה בראשון לציון). בתגובה הגיש הלה תביעה שכנגד, בשל הנזקים שנגרמו לו לטענתו עקב הגשת התביעה נגדו ועיקולים שהוטלו על חשבונות בנק שלו, וכן תביעה נוספת (התובענה בתל אביב) בגין נזקים שנטען שנגרמו למשיבים עקב מכתב התראה ששלח המבקש בשם המבקשת. איחוד הדיון מתבקש לצורך ייעולו וכדי למנוע כפל התדיינויות וסיכון למתן החלטות סותרות על ידי בתי משפט שונים באותו עניין . יצוין כי בתובענה בראשון לציון התקיימו שתי ישיבות מקדמיות ונקבע מועד להוכחות ביום 17.1.2016; ואילו בתובענה בתל אביב, שהוגשה מלכתחילה כתביעה קטנה, התקיים דיון אחד שבו הציע בית המשפט להעביר את התיק למסלול של תביעה בסדר דין מהיר, תוך שציין כי "בין הצדדים ניטש סכסוך רחב יותר, המתברר בערכאות אחרות". בבקשה צוין כי המשיבים מתנגדים לבקשה, ועל כן זו הועברה לתגובתם.

לטענת המשיבים, מדובר בשתי תביעות בנושאים שונים, ולכן לא ייתכנו סתירות בין פסקי הדין שיינתנו בהן. לטענתם, האיחוד לא ייעל את הדיון בתובענות אלא רק יסרבל אותו. לטענת המשיב, עורך דין במקצועו, חוב הארנונה למבקשת נוצר בנכס שהוא רכש ומחזיק בנאמנות עבור לקוחה שלו, ועל כן לא היה מקום לתבוע אותו בגין חוב זה, ובוודאי שלא היה מקום להטלת עיקולים על חשבונות בנק שלו. בגין נזקים אלה הוגשה התביעה שכנגד בתובענה בראשון לציון. לעומת זאת, לטענת המשיבים עילת התובענה בתל אביב שונה ונפרדת, כשהרקע לה הוא מכתב "התראה לפני עיקול" ששלח המבקש בשם המבקשת, שנטען כי גרם למשיבים לנזקים שונים, לרבות עוגמת נפש ותחושות צער, דחק וחוסר אונים – וזאת ללא כל צידוק שבדין. לנוכח האמור טוענים המשיבים כי איחוד הדיונים עלול לכפות על שני בעלי דין להשתתף בדיונים שאינם צד להם (נראה, אף שלא צוין במפורש בבקשה, כי הכוונה למשיבה שהיא התובעת בתובענה בתל אביב, ולנהנית מכוח הנאמנות שהיא נתבעת בתובענה בראשון לציון. ואולם, עיון בנט המשפט מעלה כי נגד האחרונה ניתן פסק דין בהיעדר הגנה ביום 28.4.2014, ועל כן אף לא נתבקשה תגובתה לבקשה).

כידוע, תכליתה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי הוא הגברת היעילות ומניעת הכרעות סותרות, ועל כן נקבע כי די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, כדי לקבוע כי הן באותו נושא (ראו, למשל, בש"א 5461/15 קרנית קרן לפיצוי נפגע תאונות דרכים נ' פלוני , פסקה 5

(17.8.2015), והאסמכתאות שם). כך גם בענייננו, נראה כי חרף טענות המשיבים, במוקד שתי התובענות עומדת מחלוקת בעניין משותף ומרכזי, שנסבה על חוב הארנונה, מצד אחד; ועל טענות המשיבים בדבר נזקים שגרמו להם המבקשים כתוצאה מפעולותיהם בהקשר לחוב זה. לפיכך, נראה כי אין מקום להפרדה המלאכות ית בין התובענות, שלה טוענים המשיבים.

הבקשה מתקבלת אפוא, ואני מורה על העברת הדיון בתא"מ 30786-03-15 מבית משפט השלום בתל אביב לבית משפט השלום בראשון לציון ועל איחודו שם עם תא"מ 12602-08-13.