בבית המשפט העליון
בש"א
8379/14
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
אשרף קאולה
נ
ג
ד
המשיבים:
1.עו"ד עופר שפירא ,המנהל המיוחד
2.כונס הנכסים הרשמי
3. אהרון ידגר
4.ליאור בן גרשון
ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי בע"א 8489/13
בשם המערער:
עו"ד זיו יעקב
פסק דין
1.
ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי , להתיר את צירוף משיבים 3-4 לתיק העיקרי (ע"א 8489/13). יצוין כי התיק העיקרי עוסק בפשיטת רגל, והצדדים לו הם החייבת, הנאמן וכונס הנכסים הרשמי. משיבים 3-4 הם נושיה של החייבת, והערעור מתמקד בתביעת החוב שהגישו נגדה.
מכאן הערעור שבפניי. במסגרתו נטען כי לא מתקיימים התנאים לצירופם של משיבים 3-4 כצד להליך העיקרי. כמו כן נטען כי צירוף משיבים אלו יסרבל ויאריך את הדיון שלא לצורך.
2.
דין הערעור להידחות. צירוף משיבים לערעור מעוגן בתקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ב בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה(5) 457, 461 (1991), נקבע מבחן משולש לצירוף בעל דין בשלב הערעור: האם מבקש ההצטרפות עלול להיפגע ישירות מתוצאות הערעור; האם ראוי שתוצאות הערעור יכבלו במעשה בית דין גם את המבקש להצטרף; והאם שיקולי סדר דיוני ויעילות מצדיקים את הצירוף המבוקש.
בראייה זו, נדמה כי לא נפל פגם בהחלטת הרשם לצרף את משיבים 3-4 להליך. עולה כי משיבים 3-4 הם נושיה היחידים של המערערת, והתיק העיקרי עוסק כאמור בתביעת חוב שהגישו בעניינה. כך שלהכרעה בהליך העיקרי עשויה להיות לגביהם השלכה ישירה. לא למותר לציין כי הדיון בהליך העיקרי טרם התקיים, וממילא ספק אם צירוף משיבים 3-4 יאריך או יסרבל את הדיון באופן משמעותי. אדרבה, צירופם להליך עשוי לאפשר לכל הנוגעים בדבר להביע עמדתם בשאלות השנויות במחלוקת, ולפרוש בפני ערכאת הערעור את מלוא התמונה הנדרשת.
המסקנה היא, אפוא, כי אין מקום להתערב בהחלטת הרשם. מסקנה זו אך מתחזקת לנוכח הכלל לפיו ה התערבות בשיקול דעתו של הרשם שמורה למקרים חריגים (ראו: בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח
בע"מ
(11.11.2012)). לנוכח האמור, אינני סבור כי המקרה שלפנינו איננו נמנה על קבוצת המקרים החריגים.
1.
הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט' בטבת התשע"ה (31.12.2014).
ש ו פ ט