בג"ץ 7418/21 עו"ד גיא דורון נ. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו

השופט י' אלרון :

1.

העתירה שלפנינו עניינה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 22.8.2021 (השופטת ע' ברקוביץ ), בגדרו התקבלה בחלקה תביעתם שכנגד של המשיבים 12-2 נגד די.סי.אס חיזוק מבנים בע"מ ועו"ד אילן מוריאנו (אשר כונו בכותרת עתירה זו "משיבים פורמאליים", להלן: החברה ו- עו"ד מוריאנו , בהתאמה ).

2.

הרקע לעתירה הוא סכסוך בנוגע להסכם לביצוע עבודות חיזוק ושיפוץ בבניין לפי הוראות תמ"א 38 (להלן: הסכם

החיזוק ), אשר נחתם, בין היתר, בין המשיבים 12-2 – בעלי דירות בבניין – לחברה. תחילה הגישה החברה תביעה נגד משיבות 4-2 למתן צו עשה לאכיפת הסכם החיזוק, ובעקבותיה המשיבים 12-2 הגישו תביעה שכנגד לבית המשפט המחוזי, וביקשו כי יקבע שהסכם החיזוק בטל, ולחלופין כי יש לבטלו; צו עשה למחיקת הערות האזהרה שנרשמו "שלא על פי ההסכם"; ואת חיוב הנתבעים שכנגד – החברה ועו"ד מוריאנו, בפיצוי מוסכם בסך של 1,200,000 ש"ח.

3.

תביעת החברה נמחקה בהסכמת הצדדים ביום 14.1.2018, ואילו תביעת המשיבים 12-2 כלפי החברה – התקבלה. בית המשפט המחוזי קבע כי הסכם החיזוק בטל וחסר תוקף, וכן כי הערות האזהרה שנרשמו על תתי החלקות של המשיבים 12-2 לטובת החברה "ו/או לטובת רוכשי הקצה" יימחקו. לצד זאת, נדחה הסעד הכספי שהתבקש, וכן נדחתה התביעה שהוגשה נגד עו"ד מוריאנו, במסגרתה המשיבים 12-2 ביקשו לייחס לו אחריות אישית כבעל המניות היחיד והמנהל של החברה.

4.

העתירה שלפנינו הוגשה על-ידי "רוכשי הקצה" (להלן: העותרים או

רוכשי הקצה ) – אשר התקשרו בהסכם עם החברה, על-פיו "רכשו זכויות חוזיות" ממנה, בכפוף להתקיימותם של תנאים מתלים. יוער, כי בסעיף א.3. בהסכם החיזוק, מוגדר "רוכש קצה" כ-"רוכש יחידה חדשה מהחברה", ולגרסת עו"ד מוריאנו בבית המשפט המחוזי, "רוכשי הקצה" לא רכשו דירות אלא נעשו איתם "הסכמים מסוג אחר" (סעיף 97 לפסק הדין).

בעתירה נטען, כי להבטחת זכותם של רוכשי הקצה מתוקף ההסכם בינם לבין החברה, נרשמה לטובת כל אחד מהם הערת אזהרה, תחת הערת האזהרה שנרשמה לטובת החברה.

5.

לשיטת העותרים, משלא היו צד להליך בבית המשפט המחוזי, הם אינם יכולים לערער על פסק הדין, ולטענתם הדרך היחידה שנותרה בפניהם להשיג על קביעותיו, היא הגשת עתירה לבית משפט זה. לטענתם - מאחר שלא היו צד להליך בבית המשפט המחוזי, יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי במסגרתו הורה כאמור על מחיקת הערות האזהרה הרשומות לטובתם. עוד ציינו, כי בא-כוחם התייצב בדיון שהתקיים בהליך, ו"ניסה" להציג את עמדתם, אך בית המשפט הודיע לו "באופן חד משמעי" כי העותרים אינם צד להליך.

6.

יצוין, כי בית המשפט המחוזי התייחס בפסק דינו באופן נרחב לקושי המתעורר ביחס למחיקת הערות האזהרה שנרשמו לטובת העותרים מאחר שלא היו צד להליך, אולם מצא לנכון להורות על מחיקתן. זאת, בשל הוראות ההסכם בין החברה לרוכשי הקצה ונוכח התייצבות בא-כוחם בדיון שהתקיים ביום 19.11.2020, ממנו נלמד כי הם מודעים להליך. כמו כן הודגש, כי רוכשי הקצה לא ביקשו ליטול חלק בהליך, אלא ציינו כי הם עתידים להגיש תביעה נפרדת למימוש זכויותיהם הנטענות (פסקאות 103-98 לפסק הדין).

7.

בד בבד עם הגשת העתירה, הוגשה גם "בקשה למתן סעד ארעי וסעד זמני" במעמד צד אחד, בה התבקש לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בבקשה.

דיון והכרעה

8.

דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.

9.

הלכה היא, כי בית המשפט הגבוה לצדק לא ייזקק לעתירה מקום בו בידי העותר סעד חלופי אפקטיבי העומד לו על פי דין

(בג"ץ 1783/20 עמאד שאמס נ' רשות האכיפה והגבייה , פסקה 5 (6.8.2020); בג"ץ 5293/21 פייסל יעקוב חסן סלום ו-26 אחרים נ' ראש המינהל האזרחי , פסקה 7 (26.10.2021); בג"ץ 3404/21 אה"ל ארגון המתמחים לרפואה נ' שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים , פסקה 11 (4.8.2021)).

10.

בניגוד לנטען בעתירה, בפני מי שלא היה צד להליך אשר התנהל בערכאה הדיונית, עומדת האפשרות, במקרים המתאימים, לערער או להצטרף להליך ערעור שהוגש. כפי שנקבע:

"כידוע, בית משפט זה אימץ בפסיקתו מבחן פונקציונאלי בעת בחינת השאלה מיהו "צד" להליך, אשר יכול לערער על החלטה שניתנה בו ... על פי מבחן זה, "צד" להליך הוא מי שמתקיימים בעניינו שני תנאים מצטברים: האחד, שהתקיים הליך נלווה בו הוא היה בעל דין בפועל וניתנה בו החלטה משפטית הקובעת סופית את המצב המשפטי בין הצדדים בשאלה מסוימת; והשני, שההחלטה הזו משנה את מערך הזכויות שהיו נתונות לו והחובות אשר חלו עליו בטרם מתן ההחלטה ... מלבד שני התנאים הללו, החילו רשמי בית משפט זה תנאי פרוצדוראלי נוסף להכרה בזכותו של מי שלא היה צד פורמלי להליך בפני בית המשפט המחוזי, לערער על החלטה שניתנה. לפי תנאי זה, על המעוניין לערער כאמור להסביר מדוע לא פעל להצטרף להליך בערכאה הדיונית, ולשכנע כי לא השתהה ולא החמיץ את השעה להפוך לבעל דין באותו הליך. אם דרישה זו אינה מתקיימת, לא יותר לו להגיש ערעור..." (בש"א 7240/15 אמנון יצחקי נ' עו"ד טדי ארז , פסקה 7 (9.2.2016).

וראו גם: עע"מ 6956/17 חברת א.א. רוטשטיין בניה ופיתוח בע"מ נ' ארז לרנר (10.04.2018); בש"א 6287/13 ניו אימג' השקעות (ישראל) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (29.10.2013); בש"א 8379/14 אשרף קאולה נ' עופר שפירא, המנהל המיוחד (31.12.2014); בש"מ 9621/10 רפאל צ'קרוב נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה "שורקות" (16.02.2011);

חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי

457-451 (מהדורה שלישית, 2012)).

יצוין, כי סמכותה של ערכאת הערעור לצרף כמשיב לדיון בערעור מי אשר לא היה צד להליך קמא, עוגנה בעבר בתקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. נקבע, כי השמטתה מתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אינה 'הסדר שלילי' אלא 'לקונה' (ראו חוות דעתו של השופט נ' סולברג בעע"מ 1431/21 חיה עופר נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (22.3.2021)).

11.

יוצא אפוא, כי בידי העותרים אפיק המותר על-פי דין, אשר היה עליהם למצות חלף הגשת עתירתם. משלא פעלו למימוש דרך פעולה זו (למצער עד כה), דין עתירתם להידחות על הסף.

12.

יובהר – אין בהחלטתנו זו כדי לחוות דעה באשר לזכות העותרים לערער על פסק הדין בנסיבות דנן או להצטרף כמשיבים לערעור אשר יוגש על-ידי החברה או עו"ד מוריאנו (כעולה מבקשת החברה לעיכוב ביצוע פסק הדין שצורפה כנספח ו' ל"בקשה למתן סעד ארעי וסעד זמני"); אולם, ודאי שאין לאפשר את עקיפתם של התנאים שנקבעו בדין לצורך כך, באמצעות הגשת עתירה לבית משפט זה (ראו והשוו: בג"ץ 8052/20 עו"ד עמוס גבעון נ' הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין , פסקה 12 (21.2.2021); בג"ץ 1382/20 מרה ויסמן נ' פקיד שומה תל אביב 4, פסקה 17 (7.12.2020)).

לנוכח כל האמור, העתירה נדחית, ועמה נדחית הבקשה למתן צו ביניים. העותרים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 3,000 ש"ח .