בש"א 8384/02 מנשה כהן נ. בנק המזרחי המאוחד בע''מ

בפניי בקשה להארכת מועד לצורך הגשת עתירה לדיון נוסף.

הבקשה הוגשה ביום 3.10.02. נשוא הבקשה הוא פסק דינו של בית המשפט בע"א 6988/02. פסק הדין ניתן ביום 7.7.02, הוא יום הדיון בערעור. פסק הדין הוא קצר ותמציתי. נקבע בו, כי

"1. ערעור זה אין בו ממש.

2.דינו להידחות כבר מטעם שהטענה שחתימתו של המערער זויפה כבר היתה בידיעתו של המערער לפני פסק דינו של בית המשפט העליון ולעניינו הוא יכול היה להגיש (ואולי הגיש) בקשה לראיות נוספות: השווה - ב"ש 58/89 פ"ד מג(1) 410, אם לא מטעמים נוספים.

הערעור נדחה. המערער ישלם למשיב שכר טרחת עו"ד 30,000.- ₪"

מן הבקשה עולה, כי בעקבות מתן פסק הדין, אשר המבקש טוען כי יש בו עיוות דין כלפיו, טוען המבקש, אשר היה מיוצג בעת הערעור, כי שיגר מכתבים שונים לבית המשפט בסמוך למתן פסק הדין, ורק מחמת אי היותו מיוצג, לא פנה בבקשה מסודרת לדיון נוסף במועד. משהובררה לו טעותו, הגיש לטענתו את הבקשה שבפניי.

המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא 15 ימים ממתן פסק הדין נשוא העתירה (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984). הארכת מועד זה טעונה טעם מיוחד. הכלל הוא, כי ננקטת גישה קפדנית ומצמצת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, על מנת למנוע את השהיית תוקפו של פסק דין סופי (המ' 589/68 האניה אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כב(3) 699). בהתאם לכך, קובעות התקנות פרק זמן מוגבל להגשת עתירה, שתחילתו במועד מתן פסק הדין - ולא במועד מסירתו" (בש"פ 8150/99 יעקב חביב נ' מיקרוסופט קורפורשיין, דינים עליון נז 571).

מן החומר שבפניי עולה אי בהירות מסויימת בשאלה האם ומתי נמסרו המכתבים, המצורפים לבקשה, לבית המשפט. מכל מקום, מן המכתבים עצמם עולה, כי העתק מהם לא הועבר אל המשיב. במצב זה, התגבש אינטרס המשיב בסופיות הדיון. לאינטרס זה משקל רב, נוכח חלוף פרק זמן של שלושה חודשים בין מועד הדיון בערעור, ועד להגשת הבקשה שבפניי. זאת ועוד, המבקש היה מיוצג בעת הערעור לבית משפט זה. היה בידו לבדוק את דרכי הפנייה הנכונות לבית משפט זה מבעוד מועד. הוא לא עשה כן. בנסיבות דומות של איחור קטן בהרבה, מצד מי שלא היה מיוצג בהליך המקורי, כבר צויין כי "המבקש לא יכול היה להצביע על טעם מיוחד לאי הגשתה של העתירה במועד. היה על המבקש לבדוק את דרכי ההגשה, וכן את תוצאותיה מבעוד מועד. משנכשל המבקש במשימה זו - אין מקום להעתר לבקשתו." (דברי כב' הרשם אוקון בבשג"צ 8681/00 - שלמה קטש נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' .תק-על 2001(1), 70).

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.