פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
8472/20
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקש:
עידן פרידמן
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרישמי תל אביב
2. עו"ד אילן חזני
3. בנק דיסקונט לישראל
4. איגוד ליסינג בע"מ
5. בנק הפועלים בע"מ
בקשה להארכת מועד לנקיטת
הליך; תשובת המשיב 2 מיום 10.12.2020
החלטה
בבקשה שבכותרת עותר המבקש להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטת מ' בן-ארי ) מיום 5.8.2020 שבגדרו בוטל הליך פשיטת הרגל שהתנהל בעניינו של המבקש וכן על ביטול צו הכינוס שניתן בגדרו (פש"ר 24247-03-14). המשיב 2 מתנגד לבקשה והמשיב 3 הותיר את ההכרעה בה לשיקול דעתו של בית המשפט.
דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי שנעלם מעיניי כי המבקש אינו מיוצג. זאת, משום שהבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור ממשי בלא שניתן כל הסבר מבורר לכך. כפי שצוין, פסק-הדין ניתן ביום 5.8.2020. הבקשה להארכת מועד הוגשה כעבור ארבעה חודשים, ביום 6.12.2020. מדובר באיחור של למעלה מחודש (בהתחשב במועדי הפגרות). הטענה המהותית היחידה שהעלה המבקש בבקשה להארכת מועד היא כי המתין להכרעתו של בית המשפט ב"תגובה" שהגיש לפסק-הדין ("תגובה" שהינה במהותה בקשה לעיון חוזר, שנדחתה בהחלטת בית המשפט קמא מיום 3.11.2020). ואולם, כידוע עצם הגשת בקשה לעיון חוזר אינה מהווה ככלל "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על ההחלטה מושא הבקשה לעיון חוזר (ראו והשוו, בש"א 2891/11 אורט ישראל נ' World ORT , פיסקה 4 (27.4.2011)). חשוב לציין כי הבקשה להארכת מועד דנן הוגשה למעלה מחודש לאחר שניתנה החלטתו של בית המשפט קמא מיום 3.11.2020 והמבקש לא הסביר מה מנע ממנו להגיש את הבקשה להארכת מועד מיד לאחר שניתנה החלטתו זו של בית המשפט המחוזי. לכל האמור יש להוסיף את קביעותיו של בית המשפט קמא באשר להתנהלותו הדיונית של המבקש במהלך ניהול הליך פשיטת הרגל אשר נפתח עוד בשנת 2014 (ראו למשל פיסקה 9 להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.1.2020 שם צוין כי המבקש "מזלזל באופן מופגן בהליך, בבית המשפט ובבעל התפקיד").
מטעמים אלה באתי לכלל מסקנה כי אין מקום למתן הארכה המבוקשת. הבקשה נדחית. הרבה לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ה' בשבט התשפ"א (18.1.2021).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם