בש"א 8516/20 מדינת ישראל- שירות בתי הסוהר נ. יצחק אדרי

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ( להלן : חוק בתי המשפט ) , להעברת הדיון בת"א 13856-11-20 מבית משפט השלום תל אביב-יפו לאחד מבתי משפט השלום במחוז דרום. מדובר בתביעה שעניינה נזקים שלפי הנטען נגרמו למשיב כתוצאה ממחדליהם וממעשיהם של המבקשים.

2.

המשיב סבור כי דין הבקשה להידחות לנוכח העובדה כי מקום מושבם של המבקשים 2-1 ושל בא-כוחו מצוי בירושלים. המשיב טוען כי התובענה נסובה על הפרות של פסקי דין שניתנו על ידי בתי משפט המצויים במחוז מרכז וכי הוא זכאי להגיש את תביעתו בבית משפט השלום תל אביב-יפו, שכן הלכה היא כי המבקשת 1, מדינת ישראל, נמצאת בכל מקום בשטחי ריבונותה. המשיב מוסיף וטוען כי קבלת הבקשה והעברת הדיון לאחד מבתי משפט השלום במחוז דרום עלולה לאלץ את בא-כוחו להתפטר מייצוגו ולהותירו בלתי מיוצג. בתגובתו לבקשה, הביע המשיב את הסכמתו להעברת הדיון לבית משפט השלום ירושלים.

3.

כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. זכות זו מהווה נקודת מוצא לדיון והכרעה בבקשות העברה אשר מוגשות על ידי נתבעים וצדדים שלישיים בהישען על סעיף 78 לחוק בתי המשפט. נקודת מוצא זו איננה תמיד זהה לנקודת הסיום, שכן קורה לא אחת שהנתבע (או צד שלישי) משכנענו בנחיצות ההעברה. מבקש ההעברה מרים את נטל השכנוע המוטל עליו כאשר הוא מראה כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש את תביעתו לבין מקום האירוע העומד לדיון ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי.

4.

המבקשים דנן הרימו נטל זה בהצלחה. מהבקשה עולה כי מקום התרחשות האירועים נשוא התובענה, מקום עבודתם של המבקשים 7-3 וכן מקום מושבם של העדים הפוטנציאליים ושל המשיב עצמו, מצויים בבאר שבע או בסביבתה – כל אלה קושרים את התובענה בזיקה הדוקה לבית משפט השלום באר שבע.

5.

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומעביר את הדיון בת"א 13856-11-20 (שלום ת"א) לבית משפט השלום באר שבע.