פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
8522/99
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המערער
:
דוד בן הרוש
נגד
המשיב
ים: 1.
בית-כנסת האר"י
2.
מנהל מקרקעי ישראל
ערעור על החלטת רש
מת בית-המשפט העליון
מיום
11.11.99 בבש"א 4083/99, שניתנה
על-ידי
כבוד הרשמת מ' אגמון
החלטה
נגד המעררער ניתן פסק-דין בבית-המשפט המחוזי בנצרת, במסגרת ערעור שהגיש על פסק-דינו של בית-משפט השלום. המערער ביקש לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, אך כיוון שחלפו כשמונה חודשים, הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת הרשות לערער. הבקשה להארכת מועד נדחתה על-ידי רשמת בית-המשפט העליון.
כעבור כשישה חודשים, הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת. בקשה זו נדחתה על-ידי רשמת בית-המשפט העליון, מהטעם שהמערער לא הצביע על טעם מיוחד להארכת המועד.
כחודשיים לאחר מתן החלטה זו הגיש המערער בקשה נוספת להארכת מועד להגשת ערעור על ההחלטה הנ"ל. גם בקשה זו נדחתה על-ידי רשמת בית-המשפט העליון (השופטת מיכל אגמון), שכן אף הפעם לא הצביע המערער על טעם שיצדיק את הארכת המועד, וכן בשל העובדה שסיכויי הערעור אינם גבוהים.
על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי, בגדרו שב המערער וטוען, כי האיחור בהגשת הערעור נבע מסיבות שאינן תלויות בו.
דין הערעור להידחות.
לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת הרשמת. המערער אכן לא הצביע על טעם מיוחד הנדרש להארכת מועד שנקבע בחוק, כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. אין בטענותיו של המערער כדי להצדיק את הארכת המועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת.
אשר-על-כן, הערעור נדחה.
המערער ישלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ז בכסלו תש"ס
(6.12.99).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT