פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
855/12
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערת:
מלכה ונדר
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. יעקב ריבנוביץ' - כונס נכסים
3. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
4. פרוטר את כהן בע"מ
5. השח"ל בע"מ
6. אימפולייט בע"מ
7. אי.ג'י.אם השקעות בע"מ
8. ציפורה מטילסקי
9. שמעון מטילסקי
ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית
המשפט העליון ג' שני מיום 8.1.12 ברע"א 8059/11
בשם המערערת:
עו"ד משה בן ארוש
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני מיום 8.1.2012 במסגרתה התקבלה באופן חלקי בלבד בקשת המערער לדחות מועד להפקדת עירבון במסגרת רע"א 8059/11.
ביום 2.11.2011 הגישה המערערת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.9.2011 (רע"א 30369-09-11). בד בבד עם הגשת הבקשה, הגישה המערערת גם בקשה לפטור מהפקדת עירבון שבה טענה כי נסיבותיה האישיות ומצבה הכלכלי אינם מאפשרים לה להפקיד עירבון בתיק. ביום 22.11.2011 דחה כבוד הרשם את הבקשה. בהחלטתו, קבע הרשם כי לא שוכנע כי אין באפשרותה של המערערת להפקיד עירבון בהליך. כמו כן, התייחס הרשם לכך שמדובר בהליך ב"גלגול רביעי". על החלטה זו לא הוגש ערעור . ביום 8.12.2011 הגישה המערערת בקשה להארכת מועד להפקדת עירבון, וביום 11.12.2011 נענה הרשם לבקשה ואפשר לה להפקיד את העירבון עד ליום 1.1.2012. ביום 29.12.2011 הגישה המערערת בקשה נוספת, שבה ביקשה ארכה להפקדת יתרת העירבון במספר תשלומים. ביום 1.1.2012 דחה הרשם את בקשתה, אך קבע, לפנים משורת הדין , כי העירבון יופקד עד ליום 8.1.2012. בעקבות זאת, הגישה המערערת בקשה נוספת להארכת מועד הפקדת העירבון. בהחלטתו בבקשה זו חזר הרשם על כך שאין בידיו לקבוע כי אין באפשרותה של המערערת להפקיד את העירבון תוך פרק זמן סביר. יחד עם זאת, מצא הרשם לנכון, בפעם נוספת, ללכת לקראת המערערת, לנהוג לפנים משורת הדין ולאפשר לה להפקיד את העירבון עד ליום 25.1.2012.
מכאן הערעור שבפניי, במסגרתו טוענת המערערת כי נסיבותיה האישיות והמשפחתיות, כמו גם מצבה הכלכלי, אינם מאפשרים לה להפקיד את העירבון במועד שנקבע. לטענתה, שגה הרשם בכך שקבע כי בקשתה אינה מעלה מצב של דלות כלכלית. עוד בהקשר זה טוענת המערערת כי שגה הרשם בכך שבחן את מצבו הכלכלי של האפוטרופוס שכן הוא אינו זה שהגיש את ההליך. בנוסף, טוענת המערערת כי שגה הרשם בכך שקבע כי מדובר בהליך בגלגול רביעי.
עוד טוענת המערערת כי שגה כבוד הרשם בכך שלא אפשר לה לפרוס את הפקדת העירבון לתשלומים. לטענתה אין באפשרותה להפקיד את העירבון במועד שנקבע, בין היתר, לנוכח מחלתה הקשה של אחותו של האפוטרופוס. עוד טוענת המערערת, בין היתר, כי סיכויי ההליך שהגישה גבוהים.
דין הערעור להדחות.
כפי שאף ציינה המערערת בערעורה, הערעור המונח לפניי מופנה נגד החלטת הרשם מיום 8.1.2012 בלבד. לפיכך, איני נדרש לטענות המערערת ככל שהן נוגעות להחלטתו המקורית של הרשם בעניין דחיית הבקשה לפטור מעירבון. באשר ליתר טענותיה של המערערת לא מצאתי בהן עילה מספקת להתערבותי בהחלטתו של הרשם שלא לאפשר לה לפרוס את תשלומי העירבון. כאמור, הרשם נתן למערערת מספר ארכות להפקדת העירבון, לפנים משורת הדין, ועל אף קביעתו כי על יוזם ההליך להפקיד את העירבון בסמוך להגשת ההליך. בנסיבות אלה, ובשים לב לסוג ההליך ולסיכוייו (שאף לעמדת המערערת אינם גבוהים שכן "רובן המכריע של בקשות רשות הערעור נדחות" (בפסקה 13.1 להודעת הערעור)), שוכנעתי כי החלטתו של הרשם היא החלטה ראויה בנסיבות המקרה, על אף הנסיבות הרפואיות המצערות המתוארות בבקשתה של המערערת להארכת המועד להגשת העירבון.
סוף דבר, הערעור נדחה. העירבון יופקד תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן, יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.
ניתן היום, כ"ג בשבט התשע"ב (16.2.2012).
ש ו פ ט