החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 8564/11 חנון ללום נ. רזקי מקלדי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעור על החלטה בבקשת פסלות שופטבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום לפסול את עצמה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה לפסול שופט, לאחר איחור של כחודש וחצי. נקבע כי תקלות בתקשורת בין עורך דין ללקוח אינן מהוות טעם מיוחד, וכי הייצוג על ידי הסיוע המשפטי לא הספיק בנסיבות שבהן לא נעשתה פנייה מתאימה לבית המשפט או שקידה נאותה. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקש ביקש להשיג על החלטת בית משפט השלום לפסול את השופטת מלדון בהליך. ההחלטה ניתנה ב-2.10.2011 והומצאה לבא כוחו למחרת, והערעור היה אמור להיות מוגש עד 23.10.2011. הערעור הוגש ב-20.11.2011, באיחור ניכר, והמבקש יוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי שפנתה לקבלת אישור להמשך הייצוג, ובית משפט השלום קיבל הודעה על כוונה לערער באותו מועד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוצג טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט?
  2. 2.האם תקלות בתקשורת בין עורך דין ללקוח, וקשיי ייצוג של בעל דין הנתמך על ידי לשכת הסיוע המשפטי, מהוות טעם מיוחד להארכת מועד?

הלכות

  1. 1

    תקלות ביחסי עורך דין ולקוח אינן מהוות טעם מיוחד להארכת מועד, ככלל.

    ״ככלל, תקלות ביחסי עורך-דין ולקוח אינן מהוות "טעם מיוחד".״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הצורך בהסדרת ייצוג של בעל דין חסר אמצעים עשוי לעלות כדי טעם מיוחד, אך בנסיבות שלא הוכחה בהן פנייה מתאימה או שקידה נאותה אין לקבוע קיומו של טעם מיוחד.

    ״איני מתעלם גם מן העובדה שהמבקש מיוצג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי, ומן הכלל שלפיו הצורך בהסדרת הייצוג של בעל-דין חסר אמצעים עשוי לעלות כדי "טעם מיוחד" למתן ארכה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • פסלות שופט
  • ערעור
  • איחור ניכר
  • לשכה לסיוע משפטי
  • יחסי עורך-דין ולקוח
  • תקנה 471ג

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בירושלים

בש"א

8564/11 - א'

לפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקש:

חנון ללום

נ ג ד

המשיב:

רזקי מקלדי

בקשה להארכת מועד

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה בעניין פסלות שופט.

המבקש חפץ להשיג על החלטה של כבוד השופטת ח' לפין הראל, מבית משפט השלום בחיפה, לפסול את עצמה מלדון בהליך שבין הצדדים. ההחלטה ניתנה ביום 2.10.2011 והומצאה לבא-כוח המבקש ביום למחרת. בהתאם, ולפי תקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היה על המבקש להגיש את ערעורו לא יאוחר מיום 23.10.2011. בפועל הוגש הערעור – בצירוף בקשה להארכת מועד – ביום 20.11.2011, קרי: באיחור של קרוב לחודש (ובפועל, כחודש ומחצה לאחר מתן ההחלטה והמצאתה לעורך-הדין). זהו איחור ניכר ביותר, במיוחד בשים לב למהות ההליך ולפרק הזמן הקצר הנקוב בדין להגשת ערעור.

האם הוצג נימוק לאיחור ניכר זה – נימוק העולה כדי "טעם מיוחד"? איני סבור כך. המבקש מיוצג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי, ולפי האמור בבקשה, בסמוך לאחר קבלת החלטתו של בית משפט השלום פנה עורך-דינו ללשכה לשם קבלת אישור להמשך הייצוג. כמו-כן ניסה עורך-הדין ליצור קשר עם המבקש עצמו, אך הדבר לא צלח. בדיעבד הסתבר כי המבקש החליף את מכשיר הסלולארי שלו, ושהה בבית אמו נוכח אירוע פטירה במשפחה.

הנסיבות המתוארות בבקשה מצערות; איני מתעלם גם מן העובדה שהמבקש מיוצג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי, ומן הכלל שלפיו הצורך בהסדרת הייצוג של בעל-דין חסר אמצעים עשוי לעלות כדי "טעם מיוחד" למתן ארכה. אולם בענייננו, לא זו בלבד שהבקשה מנוסחת בכלליות וללא התייחסות מפורטת ומתוארכת

להשתלשלות העניינים, אלא שככל שניתן להבין מן הבקשה, האיחור הניכר נובע בראש ובראשונה מקשיי התקשורת עם המבקש. ככלל, תקלות ביחסי עורך-דין ולקוח אינן מהוות "טעם מיוחד". עם זאת, בנסיבות המיוחדות של המקרה יתכן שהיה מקום לנקוט גישה גמישה, ובלבד שהייתה נעשית פנייה מתאימה לבית משפט זה מבעוד מועד, או למצער הייתה מוכחת שקידה נאותה בכל הנוגע להגשת הליך ערעורי.

לא זה המצב. בענייננו, כך מסתבר, המבקש (באמצעות בא-כוח) פנה עוד ביום 23.10.2011 לבית משפט השלום, והבהיר כי הוא "מתנגד נחרצות לפסילה" וכי "בכוונתו לערער על ההחלטה". לאור הודעה זו של המבקש, החליט כבוד הנשיא רקם, ביום 24.10.2011, כי התיק ייקבע לתזכורת שופט ביום 6.12.2011. נשאלת אפוא השאלה: אם אפשר היה לפנות לבית משפט השלום ביום האחרון הקבוע בדין להגשת הליך ערעורי, ולהודיע שם על הכוונה להגיש הליך כזה, מדוע לא נעשתה פנייה דומה לבית משפט זה – לא ביום 23.10.2011, ולא במשך כמעט חודש לאחר מכן? משלא מצאתי תשובה לשאלה זו; משהאיחור כה משמעותי; ומשצודק המשיב בטענתו כי הבקשה אינה כוללת התייחסות לפרטים רלוונטיים בהשתלשלות העניינים – אין בידי לקבוע כי מתקיים אותו "טעם מיוחד" למתן ארכה, כנדרש בדין.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אמנע ממתן צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' בכסלו תשע"ב (4.12.2011).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"א 6555/19חנה מרגרט פנטופט ג'אנח נ. אור לילך ארביבהחלטה
  • בש"א 7312/18אלי פלד נ. עיריית תל אביב - יפוהחלטה

הלכות

  1. 1תקלות ביחסי עורך דין ולקוח אינן מהוות טעם מיוחד להארכת מועד, ככלל.
  2. 2הצורך בהסדרת ייצוג של בעל דין חסר אמצעים עשוי לעלות כדי טעם מיוחד, אך בנסיבות שלא הוכחה בהן פנייה מתאימה או שקידה נאותה אין לקבוע קיומו של טעם מיוחד.