בש"א 8689/11 עפרה רוה נ. מדינת ישראל

ביום 24.11.2011 הוגשה הבקשה שלפניי, להארכת מועד להגשת ערעור פסלות. המבקשת טענה כי אין באפשרותה להגיש את הערעור על ההחלטה בבקשת הפסלות שכן ההחלטה ניתנה בעל-פה, במהלך דיון מוקלט שהתקיים ביום 20.11.2011. המבקשת עתרה כי תינתן ארכה עד לאחר שההקלטה תתומלל ועותק פרוטוקול הדיון יימסר לידיה.

ביום 24.11.2011 ביקשתי כי המשיבה תמסור תגובה לבקשה תוך 5 ימים. בשל תקלה במזכירות בית המשפט לא הגיע התיק לידי עד ליום 22.1.2012. בהחלטה מאותו יום ציינתי כי המדינה הודיעה למזכירות בית המשפט שההחלטה מיום 24.11.2011 לא נמסרה לה. עוד ציינתי כי גם המבקשת לא הגישה כל הודעה במהלך התקופה שחלפה מאז הגשת ההליך. אפשרתי למבקשת למסור הודעת הבהרה ועדכון.

ביום 19.2.2012 הודיעה המבקשת כי היא חפצה בהמשך קיום ההליך. להודעה צורף פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום מיום 20.11.2011, וכן צורפה חשבונית מיום 7.2.2012 בגין הדפסת פרוטוקול הדיון בעמדת המידע של בית משפט השלום – כך נטען. בהודעה זו של המבקשת אין הסבר מדוע הפרוטוקול הודפס רק ביום 7.2.2012, בפרט כאשר המבקשת יודעת כי בקשתה להארכת מועד תלויה ועומדת. יותר מכך, עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי בהליך בבית המשפט המחוזי היו שני משיבים נוספים שהמבקשת לא צירפה להליך הנוכחי (ואשר היו מיוצגים בנפרד מהמדינה), ומנגד, המבקשת ציינה בכותרת בקשה, פרט למדינת ישראל, גם את שמו של מר אפי בר, שלפי הפרוטוקול כלל אינו בעל-דין אלא עד.

בנסיבות האמורות תסביר המבקשת תוך 3 ימים מדוע לא יימחק ההליך.