פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
8783/16 -
ג'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקשת:
רחל קריטי
נ ג ד
המשיבים:
1. אברהם קריטי
2. חיה זילבר
3. פורמלי רשם המקרקעין נצרת
בקשה מיום 27.12.2017 לעיון חוזר
החלטה
לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 1.12.2016, בגדרה דחיתי בקשה מטעם המבקשת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 25.8.2016. ערעור על החלטתי זו נדחה על ידי כב' השופט ס' ג'ובראן ביום 6.2.2017 (בש"א 10051/16).
לבקשה לעיון חוזר צורף פסק דין מיום 1.9.2017 אשר ניתן על ידי בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה (ת"ק 1888-04-17). בפסק הדין התקבלה תביעה מטעם המבקשת כנגד בא כוחה, עו"ד בן לולו, להשבת שכר הטרחה ששולם לו עבור הגשת הערעור מושא בקשת הארכה. בית המשפט לתביעות קטנות אימץ את גרסת המבקשת לפיה "[...] היא לא הטעתה את הנתבע [עו"ד בו לולו - ג'ל'] באשר למועד האחרון שבו ניתן היה להגיש את הערעור, ומכאן שהאחריות על האיחור מוטלת על הנתבע" (הכוונה היא לאיחור בהגשת הערעור אשר התבקשה ארכה להגשתו - ג'ל'). יצוין כי עו"ד בן לולו הוא אשר הגיש את בקשת הארכה המקורית בגדר ההליך דנן.
אכן, קביעתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא בעלת משמעות, ככל שהדבר נוגע לסוגיה של מתן ארכה להגשת הערעור. אף על פי כן, לאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי אין בקביעה האמורה כדי להטות את הכף לעבר שינוי החלטתי מיום 1.12.2016. זאת, נוכח השיקולים המצטברים הבאים:
ראשית , מאז מתן החלטתי ועד למועד הגשת הבקשה לעיון חוזר חלפה תקופה של למעלה משנה. מדובר בפרק זמן ניכר וארוך, אשר מחייב מתן משקל ממשי לאינטרס ההסתמכות של המשיבים על סופיותו של פסק הדין.
שנית , את הטענה לפיה האיחור בהגשת הערעור נעוץ במחדלו של עו"ד בן לולו יכולה הייתה המבקשת להעלות כבר לפני זמן רב. ודוק: את התביעה הקטנה כנגד עו"ד בן לולו הגישה המבקשת עוד בחודש אפריל 2017. לא היה צורך, ואף לא היה מקום, להמתין עם העלאת הטענה עד לאחר מתן פסק דין סופי על ידי בית המשפט לתביעות קטנות.
שלישית , פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ניתן לפני קרוב לארבעה חודשים. מחותמת ה"נאמן למקור" המופיעה בסיפא של עותק פסק הדין עולה כי המבקשת ידעה על פסק הדין לכל המאוחר ביום 29.10.2017, היינו לפני כחודשיים ימים. לא ניתן כל הסבר לחלוף הזמן מהמועד שבו נודע למבקשת על פסק הדין ועד למועד הגשתה של הבקשה לעיון חוזר.
רביעית , ולמעלה מן הצורך, אציין כי מחדל של עורך דין אשר אינו מגיש הליך ערעורי במועד, אינו מקנה "ארכה אוטומטית" להגשת ההליך הערעורי (אף כי הוא מהווה שיקול רלוונטי, בין יתר שיקולים).
התוצאה היא כי הבקשה לעיון חוזר נדחית ללא צורך בתשובה.
לסיום, ובשים לב לדברים האישיים הנזכרים בבקשה לעיון חוזר, אבקש לאחל למבקשת איחולי החלמה ובריאות טובה.
ניתנה
היום, י"ד בטבת התשע"ח (1.1.2018).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם