החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 8790/05 יגאלי אמיתי נ. משה עו'ד בלטר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת דיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת דיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קבע כי כאשר פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים שלא זומנו לישיבה, מועד 15 הימים להגשת דיון נוסף נמנה מיום ההמצאה ולא מיום מתן פסק הדין. ההלכה לפיה המועד נמנה מיום מתן הפסק נועדה למנוע השהיית סופיותו על ידי היעדרות מישיבת ההכרזה, ואינה חלה במקרה זה. הבקשה להארכת מועד התקבלה והמבקש הורשה להגיש את עתירתו תוך חמישה ימים.

העובדות

פסק הדין ניתן ביום 23.8.05 בהעדר הצדדים והומצא למבקש בדואר רשום ביום 4.9.05. המבקש, שאינו מיוצג, הגיש בקשה להארכת המועד להגשת דיון נוסף ביום 15.9.05, והמשיב התנגד בטענה שהמועד נמנה מיום מתן פסק הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהו המועד להגשת דיון נוסף כאשר פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים והומצא לבעל הדין לאחר מכן?
  2. 2.האם יש לספור את 15 הימים להגשת דיון נוסף מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו כשלא זומנו הצדדים לישיבת הקראת פסק הדין?

הלכות

  1. 1

    כאשר פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ולא זומנו לישיבת מתן פסק הדין, המועד להגשת דיון נוסף מתחיל מיום ההמצאה ולא מיום מתן פסק הדין.

    ״ברי, כי בנסיבות אלה, המועד לספירת הימים להגשת דיון נוסף מתחיל מיום ההמצאה ולא מיום מתן פסק הדין.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ההלכה לפיה המועד נמנה מיום מתן פסק הדין נועדה למנוע מבעל דין להשהות את סופיות פסק הדין על ידי היעדרות מהישיבה שבה הודיע בית המשפט עליו, ואינה חלה כאשר הצדדים לא זומנו.

    ״הדברים מכוונים למצב בו זומנו הצדדים לישיבת בית המשפט בה הודיע בית המשפט את פסק הדין.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • הארכת מועד
  • מתן פסק הדין
  • תקנה 4
  • סופיות פסק הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

8790/05 - א'

בפני:

כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ

המבקש:

יגאלי אמיתי

נ ג ד

המשיב:

משה עו'ד בלטר

בקשה להארכת מועד

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת דיון נוסף. פסק הדין נשוא הבקשה, אשר ניתן על ידי בית משפט זה ביום 23.8.05, בהיעדר הצדדים, הומצא למבקש בדואר רשום על ידי המשיב ביום 4.9.05. ביום 15.9.05 הגיש המבקש, שאינו מיוצג, בקשה להאריך את המועד להגשת עתירה לדיון נוסף שכן נמסר לו כי 15 הימים העומדים לרשותו להגשת עתירה לדיון נוסף נספרים החל מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו. בקשתו הייתה, כי יתאפשר לו להגיש את עתירתו עד ליום 19.9.05, קרי 15 ימים מעת שהומצא לידו פסק הדין. המשיב התנגד לבקשה שכן, לטענתו, לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיו נוסף, התשמ"ד-1984, המועד נמנה החל מיום מתן פסק הדין, להבדיל מיום המצאתו, ואחת היא האם היה המבקש נוכח כאשר ניתן פסק הדין אם לאו. לטענת המשיב, היה על המבקש להגיש עתירה לדיון נוסף עד ליום 7.9.05, ומשזו לא הוגשה ואף לא ניתן טעם מיוחד להארכתה, אין להעיתר לה, וזאת במיוחד נוכח אמות המידה הקפדניות הנוהגות בעניין בקשה להארכת מועד להגשת דיון נוסף.

2.דין הבקשה להתקבל. אכן, על פי תקנה 4 לתקנות סדר הדין, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא 15 יום מעת מתן פסק הדין. כמו כן, המשיב צודק בטענתו כי מועד זה תקף בין אם היה העותר נוכח כאשר ניתן פסק הדין אם לאו. אולם, המשיב לא דק פורתא בהלכה זו. הדברים מכוונים למצב בו זומנו הצדדים לישיבת בית המשפט בה הודיע בית המשפט את פסק הדין. בנסיבות אלה, תכליתה של הלכה זו היא למנוע מצב בו בעל דין ישהה את סופיות פסק הדין על ידי שייעדר מן הישיבה בה הודיע בית המשפט את פסק הדין, מתוך מחשבה כי מפאת העדרו לא יתחיל המועד להגשת העתירה עד שלא יומצא לו פסק הדין (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי

(מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) 874). אולם הלכה זו אינה חלה בנסיבות המקרה שלפנינו. במקרה דנן, כאמור לעיל, לא זומנו הצדדים לשימוע פסק הדין. פסק הדין ניתן בהעדרם, ונודע למבקש דבר קיומו רק שהומצא לו על ידי המשיב. ברי, כי בנסיבות אלה, המועד לספירת הימים להגשת דיון נוסף מתחיל מיום ההמצאה ולא מיום מתן פסק הדין. פרשנות אחרת אינה הגיונית ואף אין בה כדי לקדם את התכלית המונחת ביסוד ההלכה האמורה. בנסיבות אלה, בקשתו של המבקש הוגשה בתוך המועד להגשת העתירה וכן היום בו ביקש להגישה – 19.9.05, היה היום האחרון בו יכול היה להגישה במועד. בנסיבות אלה, הבקשה מתקבלת, והמבקש יגיש עתירתו תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו.

ניתנה היום, י"ח בחשון תשס"ו

(20.11.2005).

שושנה

ליבוביץ

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ולא זומנו לישיבת מתן פסק הדין, המועד להגשת דיון נוסף מתחיל מיום ההמצאה ולא מיום מתן פסק הדין.
  2. 2ההלכה לפיה המועד נמנה מיום מתן פסק הדין נועדה למנוע מבעל דין להשהות את סופיות פסק הדין על ידי היעדרות מהישיבה שבה הודיע בית המשפט עליו, ואינה חלה כאשר הצדדים לא זומנו.