פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
8820/10 - א'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשת:
רלה וינשטיין
נ ג ד
המשיבים:
1. הפועלים אמריקאי ישראלי בע''מ
2. עו'ד ורד פוארטי סולומונוב
3. בנק הפועלים בע''מ
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
הבקשה שלפניי היא להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי, כך שההליך יוגש עד ליום 31.1.2011. הבקשה הוגשה על-ידי המבקשת-עצמה, ונטען בה כי המבקשת חותרת להחלפת הייצוג, כי היא נדרשת להגיש כמה-וכמה כתבי טענות לבתי המשפט במסגרת הליכים המתנהלים בפרשה הסבוכה, וכי יש לאפשר לה ולעורך-הדין שייטול על עצמו את הייצוג להכין כתב-ערעור ראוי על פסק-הדין הארוך של בית המשפט המחוזי. המבקשת עומדת גם על חשיבות הערעור עבורה. המשיבים מתנגדים לבקשה.
2.
המועד להגשת ערעור על פסק-דין קבוע בחיקוק. בענייננו, פסק-הדין הומצא לבא-כוח המבקשת (הקודם) ביום 19.10.2010, ועל כן המועד להגשת ההליך חל ביום 5.12.2010 (תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: התקנות ). הכלל הוא כי בעל-דין נדרש לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה יסודו בשיקולים חשובים. כך, הקפדה על המועדים הסטטוטוריים תורמת להגשמת המטרות של יעילות, ודאות וסופיות ההליך. היא מבטיחה שוויון בין בעלי-הדין הכפופים כולם לסדרי דין זהים. אכן, הקפדה על לוחות הזמנים שהתוו בדין הכרחית היא לשם ניהול מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה, כמו-גם לשם הבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי-הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם.
3.
לפי תקנה 528 לתקנות, שמורה לבית המשפט הסמכות להורות על הארכת מועד שנקבע בחיקוק – ובכלל זה המועד להגשת ערעור – אולם זאת רק בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו". בהקשר זה, הנטייה להכיר בנימוק מסוים כ"טעם מיוחד" להארכת מועד גוברת ככל שנימוק זה נעוץ בנסיבות חיצוניות שאינן נתונות לשליטתו של בעל-הדין (ראו בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' מיכקשווילי , פ"ד נ(3) 209 (1996)). כך, למשל, במקום שבו הגשת הערעור התעכבה מחמת מחלה או מוות, עשוי הדבר להיחשב "טעם מיוחד" (ראו בש"א 4719/93 Her Majesty The Queen in Right of Canada
נ' ריינהולד , פ"ד מז(5) 646 (1993)). לעומת זאת, כאשר השיהוי נובע מסיבות הקשורות בבעל-הדין עצמו או בבא-כוחו, כגון אי-הבנה או תקלה שניתן היה למנעה מבעוד מועד, הנכונות להאריך את המועד להגשת הערעור מצטמצמת (ראו עניין מיכקשווילי הנ"ל).
4.
על דרך הכלל, חילופי ייצוג אינם מהווים "טעם מיוחד" להארכת מועד, שכן לא מדובר בנסיבה חיצונית שאינה מצויה בשליטתו של בעל-הדין. בענייננו, אף לא צורף תצהיר לבקשה, ולא נמסר, למשל, מתי החליטה המבקשת להחליף את ייצוגה ומהן הפעולות שביצעה על-מנת שבחירתה-זו לא תעכב את הגשת ההליך הערעורי. זאת ועוד, הטענות הכלליות המועלות בבקשה – שכאמור אינה נתמכת בתצהיר – אין בהן כדי להסביר מדוע נדרשה אורכה כה ניכרת – חודשיים כמעט – להגשת ההליך.
5.
אם לא ראיתי לנכון לדחות את הבקשה להארכת מועד לגמרי, הרי זה רק משום העובדה שהבקשה הוגשה ביום 1.12.2010, קרי: בתוך תקופת-הזמן שנקצבה בדין להגשת הליך הערעור. בכך יש כדי למזער את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבים. כמו-כן, מוכן אני בנסיבות המקרה ליתן משקל מסוים לטענות המשיבה בדבר מצוקת הזמן שאליה נקלעה.
6.
לאור כל האמור, סבורני כי התוצאה המידתית והראויה היא לאפשר למבקשת להגיש את הערעור עד ליום 26.12.2010, אולם זאת בכפוף לכך שתשלם עד לאותו מועד את שכר טרחת עורכי-הדין של המשיבים בגין בקשה זו. סכום שכר-הטרחה יהא 2,000 ₪ למשיבים 1 ו- 2, ו- 2,000 ₪ למשיב 3. מובהר בזאת כי הגשת אישור על ביצוע התשלום לבית המשפט, עד ליום 26.12.2010, מהווה תנאי לפתיחת הליך הערעור שיוגש אף-הוא עד לתאריך זה.
7.
המזכירות תמציא את ההחלטה למבקשת ללא דיחוי ותודיע לה באמצעות הטלפון על דבר מתן ההחלטה. המזכירות תברר עם המבקשת כיצד ניתן להמציא לה את ההחלטה בפקסימיליה, וככל שהמבקשת לא תמסור מספר פקסימיליה, יש להודיע לה בטלפון את ההוראות שנקבעו בסעיף 6 להחלטתי זו.
ניתנה היום, ח' בטבת תשע"א
(15.12.2010).
גיא שני
ר ש ם