בש"א 8824-23 בש"א 8824-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בת"ט 3769-02-22 מבית משפט השלום באילת לבית משפט השלום בנצרת.

ברקע הדברים, המשיבה פתחה בתיק הוצאה לפועל כנגד המבקש בלשכת אילת, כאשר הגישה שטר לביצוע אשר נמסר לה על ידי המבקש במסגרת פעילותו בחברת "עדן בהנסי אילת בע"מ" (להלן: החברה) באילת. התובענה נושא הבקשה נפתחה על פי החלטת רשם ההוצאה לפועל לאחר שהמבקש הגיש התנגדות לביצוע השטר.

2.בבקשה נטען כי התובענה שבנדון נפתחה כחמש שנים לאחר שעבר המבקש תאונה קשה (אשר אירעה בשנת 2016) שבעקבותיה חדל מפעילותו בחברה. לטענתו, התאונה הותירה אותו עם אחוזי נכות רפואית בשיעור גבוה (50% על פי קביעת המוסד לביטוח לאומי); ומאז קרות התאונה ושחרורו מבית החולים הוא מתגורר יחד עם בני משפחתו בבית הוריו שבנצרת. עוד במסגרת ההתנגדות לשטר ביקש להעתיק את מקום ההתדיינות למקום מגוריו החדש. לאור האמור, נטען כי ניהול התביעה בבית משפט השלום באילת יביא להכבדה קשה על המבקש.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה דנן הוגשה בשיהוי ניכר, בשים לב שהתובענה שבנדון נפתחה עוד ביום 1.2.2022. בניגוד לאמור בבקשת המבקש, הוא לא דרש במסגרת התנגדותו לשטר להעתיק את הדיון למקום מגוריו. במסגרת התיק בבית משפט השלום באילת, הוגשו מספר בקשות לדחיית מועד הדיון – חלקן לבקשת המבקש וחלקן בהסכמה; ותמוה כי המבקש בוחר דווקא עכשיו – לקראת מועד הדיון אשר אמור להתקיים ביום 26.12.2023 – להגיש את הבקשה דנן.

עוד טוענת המשיבה כי המבקש לא צירף אסמכתאות עדכניות לעניין מצבו הרפואי, אלא החלטה חלקית בלבד של המוסד לביטוח לאומי באשר לאחוזי הנכות שנקבעו לו. המשיבה מדגישה גם כי מרב הזיקות הן לבית משפט השלום באילת, בין היתר שכן העסקה שבבסיס התובענה בוצעה באילת; המבקש התנהל מול המשיבה באילת; אספקת הסחורה למבקש נעשתה באילת; מקום מושבה של המשיבה הוא באילת; וכן מקום מושבם של העדים מטעמה באילת.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובת המשיבה על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות לאור התנגדות המשיבה ומחמת שיהוי בהגשתה. המבקש הגיש את הבקשה כמעט שנתיים מאז שנפתח ההליך אותו הוא מבקש להעביר כעת. אף שההליך מצוי בשלב בירור מוקדם, יכול היה המבקש להגיש את הבקשה מוקדם יותר ולחסוך בכך זמן שיפוטי. בניגוד לטענתו – מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי הוא לא ביקש בעבר להעביר את מקום ההתדיינות. הגשת הבקשה במועד בו היא הוגשה, ללא כל הסבר שיצדיק את העיכוב המשמעותי הזה, עולה כדי שיהוי (ראו למשל: בש"א 5799/23 עיריית ירושלים נ' סויסא, פסקה 8 וההפניות שם (16.8.2023)).

כמו כן, אף האסמכתאות הרפואיות אותן צירף המבקש לבקשתו אינן מלמדות על קושי משמעותי בהתניידות אשר ימנע את נגישותו של המבקש לבית משפט השלום באילת (ראו: סעיף 78(ב) לחוק בתי המשפט). לכל אלה יש להוסיף את העובדה שלגישת המשיבה – מקום מגורי העדים מטעמה הוא באילת, כך שגם לה תיגרם הכבדה אם מקום הדיון יועבר לנצרת.

5.אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה על סך 500 ₪.