בש"א 5799-23 בש"א 5799-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) להעברת מקום הדיון בתאד"מ 31396-10-22 מבית משפט השלום בראשון לציון לבית משפט השלום בירושלים. מדובר בבקשה להעברת מקום דיון בתובענה בסדר דין מהיר שהוגשה ביום 20.10.2022 בגין נזקים שנגרמו לכאורה לרכבו של המשיב 1 (להלן: המשיב) כתוצאה מנפילת עץ בירושלים.

2.המבקשת, עיריית ירושלים, אינה כופרת בכך שבית משפט השלום בראשון לציון הוא בעל סמכות מקומית לדון בתובענה. יצוין כי המשיבה 2 (להלן: חברת שירביט) היא חברת ביטוח, ולה סניפים בכל רחבי הארץ. אולם, לגישת המבקשת, אף על פי כן אין הצדקה לנהל את הדיון בראשון לציון. יוער כי המבקשת טוענת כי חברת שירביט אינה המבטחת שלה, כי אם "הפניקס חברה לביטוח בע"מ" (להלן: חברת הפניקס); וממילא אין בכוונתה לעשות שימוש בפוליסת הביטוח.

המבקשת טוענת כי לבית המשפט בראשון לציון אין זיקה ממשית לתובענה; ולעומת זאת, מירב הזיקות הוא לירושלים. כך, האירוע נושא התביעה אירע בירושלים; וכן מקום מושבה של העירייה, של באי כוחה ושל העדים מטעמה הוא בירושלים. לטענת המבקשת, מאחר שנסיבות האירוע אינן ברורות, יהיה צורך לבררן באופן יסודי – מה שיחייב הזמנתם של עדים שונים מטעמה, שלמיטב ידיעתה מתגוררים בירושלים. הטרחת עדים אלה לבית המשפט בראשון לציון אינה מוצדקת ותגרום להם לבזבוז זמן ולהוצאות.

3.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, אין חולק כי לבית המשפט בראשון לציון סמכות מקומית לדון בתובענה, שכן אף לחברת הפניקס ישנם סניפים רבים ברחבי הארץ. כתובע, ניתן לו יתרון דיוני בבחירת המקום בו תתברר התובענה. מקום מגוריו של המשיב הוא בכפר ביל"ו, אשר קרוב יותר לבית המשפט בראשון לציון.

עוד טוען המשיב כי הדיון בתיק קבוע ליום 23.11.2023, וכי כל מטרתה של המבקשת היא לסרבל את התקדמות ההליך. המשיב נמצא בחסרון כיס, וקבלת הבקשה תעכב משמעותית את מועד קבלת יומו בבית המשפט. המשיב מציין גם כי מדובר בתביעה בסדר דין מהיר בסכום שאינו גבוה, ומשכך נחיצות ניהול התובענה במקום הקרוב לאירוע מוטל בספק.

4.יצוין כי המשיבה 2 – חברת שירביט – לא הגיבה לבקשה, חרף החלטתי מיום 30.7.2023.

5.לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

6.ככלל, זכות הבחירה במקום ההתדיינות היא בידי התובע, הכפוף לכללי הסמכות המקומית גרידא. יחד עם זאת, גם כאשר תביעה מוגשת בהתאם לכללים אלה, רשאי הנתבע לבקש להעביר את מקום הדיון – בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט (ראו מיני רבים: בש"א 5831/22 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 5 (21.9.2022); בש"א 3161/23 עיריית ירושלים נ' פלונית, פסקה 5 (14.5.2023) (להלן: עניין פלונית); בש"א 5027/23 עיריית ירושלים נ' אמויאל, פסקה 6 (30.7.2023) (להלן: עניין אמויאל)).

יובהר כי בקשה המוגשת לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, מוגשת במקרים בהם ישנה סמכות מקומית לבית המשפט אליו הוגשה התביעה; שהרי, במקרה בו הנתבע סבור כי אין סמכות מקומית – עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט בו בחר התובע כמקום ההתדיינות ולטעון להיעדר סמכות. לעומת זאת, בבקשות מהסוג שלפניי, על הנתבע להראות כי חרף קיומה של סמכות מקומית – יש הצדקה להעברת מקום הדיון. משכך, טענת המשיב לפיה בית המשפט בראשון לציון הוא בעל סמכות מקומית אינה מעלה ואינה מורידה לעניין הבקשה הנוכחית (ראו למשל: בש"א 469/17 עיריית חיפה נ' המוסד לביטוח לאומי (24.1.2017); עניין פלונית, בפסקה 5; עניין אמויאל, בפסקה 6).

7.בפסיקה נקבע זה מכבר כי בית המשפט ייעתר לבקשות מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט אך במקרים חריגים. המבחן בהקשר זה נוגע למאזן הנוחות של הצדדים: על בית המשפט לבחון, מצד אחד, את הקושי שנוצר עבור הנתבע בשל מקום ההתדיינות שבחר התובע. מהצד השני, יש לאזן קושי זה אל מול האינטרס של התובע בבחירת מקום ההתדיינות כפי שנעשתה על ידיו, והקושי האפשרי מבחינתו אם הדיון יעבור לבית משפט אחר בהתאם לבקשת הנתבע.

משום שכאמור זכות הבחירה הראשונית לעניין זה היא של התובע, על המבקש להעביר את מקום הדיון להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת העברה זו. במקרים בהם אין למקום הדיון שנבחר זיקות להליך, ולתובע אין הסבר משכנע לבחירתו דווקא במקום הדיון אליו הוגשה התביעה – בית המשפט ישקול בחיוב את הבקשה להעברת מקום הדיון (ראו למשל: עניין אמויאל, בפסקה 7 וההפניות שם).

8.יישום האמור לעיל על עובדות המקרה דנן לאור האמור בבקשה, בנספחיה ובתשובה לה, מעלה כי דין הבקשה להידחות. אכן, קיום הדיון בראשון לציון עלול להכביד על המבקשת שכן רובן של הזיקות הרלוונטיות הן למחוז ירושלים: התאונה אירעה בירושלים; מקום מושבה של המבקשת ובאי כוחה הוא בירושלים; וכן סביר להניח שהעדים מטעמה הם מירושלים. מנגד, הזיקה לבית המשפט בראשון לציון נובעת בעיקרה ממקום מגוריו של המשיב שסמוך לבית משפט זה.

מעבר לקושי שייגרם למשיב – כפי שהוא טען – כתוצאה מהעברת הדיון לירושלים, העלה המשיב טענה משמעותית נוספת הנוגעת למועד בו העלתה המבקשת את בקשתה להעברת מקום הדיון. המשיב טען כי העברת הדיון בשלב הנוכחי לבית משפט אחר, תביא לעיכוב ההליכים בעניינו, בשים לב לכך שהדיון בהליך קבוע ליום 23.11.2023 בבית המשפט בראשון לציון.

אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה לאור המועד בו היא הוגשה. כך, ככלל, יש להגיש בקשות להעברת מקום דיון (בדומה לבקשות להעדר סמכות מקומית) בהקדם. שיהוי כשלעצמו יכול להוות טעם לדחיית בקשה להעברת מקום דיון (ראו והשוו: בש"א 7287/17 גולדשטיין נ' כלמוביל בע"מ, פסקה 3 וההפניות שם (27.9.2017); בש"א 6623/18 הר טל נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (17.9.2018)). זאת בין היתר משום שמתן אפשרות להגיש בקשות כאלה באיחור, עלול לפתוח פתח לעיכוב לא רצוי של הליכים על ידי נתבעים.

במקרה דנן הוגשה הבקשה כתשעה חודשים לאחר הגשת התביעה – שהוגשה עוד ביום 20.10.2022. בנסיבות אלה ומשלא ניתן הסבר שיצדיק את העיכוב המשמעותי הזה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

9.לאור כל האמור לעיל, הבקשה להעברת מקום דיון נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיב על סך 1,000 ₪.