בש"א 469/17 עיריית חיפה נ. המוסד לביטוח לאומי

לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-ת"א 41979-10-15 מבית משפט השלום בתל אביב–יפו לבית משפט השלום בחיפה. המדובר בתביעת שיבוב שהגיש המשיב 1 נגד המבקשת והמשיבה 2 בגין נזקי גוף שנגרמו לכאורה בתאונה שאירעה ביום 2.11.2008 בחיפה. המבקשת טוענת כי מירב הזיקות הן למחוז חיפה מאחר ששם קרתה התאונה וכן משום שמאזן הנוחות נוטה לטובת העברת מקום הדיון למחוז חיפה, וזאת מכיוון שהעדים הפוטנציאליים מטעם הצדדים מתגוררים בחיפה, לרבות הנפגע ועובדי המבקשת, בעוד שלמשיבים יש סניפים הפרושים בכל רחבי הארץ. המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי לבית משפט השלום בתל אביב–יפו נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה, כפי שגם נקבע על ידו בהחלטה מיום 2.1.2017, וכי באי-כוחם של המשיבים מתגוררים במרכז הארץ. המשיב 1 מוסיף וטוען שיש לדחות את הבקשה מאחר שלא צורף לה תצהיר כנדרש; וכי עילות התביעה נגד המבקשת והמשיבה 2 הן חלופיות, כתלות בשאלה אם ייקבע שהתאונה היא תאונת דרכים אם לאו – ואם אמנם ייקבע שעסקינן בתאונת דרכים יזנח המשיב 1 את טענותיו ביחס לאחריותה של המבקשת.

דין הבקשה להעברת מקום הדיון להתקבל. כפי שנפסק לא אחת, הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה

של זו ( בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין

(24.3.2013); בש"א 4385/12 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש (11.6.2012)). לכן, החלטת בית משפט השלום מיום 2.1.2017 שלפיה לבית המשפט נתונה סמכות מקומית לדון בתיק אינה מעלה או מורידה לעניין הבקשה דנן, ויוער כי בית משפט השלום אף מציין במפורש בשולי החלטתו כי אין בה כדי להשליך על האפשרות לבקש העברת מקום דיון מבית משפט זה.

לגופו של עניין, מטענות המבקשת עולה כי מירב הזיקות נתונות למחוז חיפה וכן שמאזן הנוחות נוטה לטובת העברת מקום הדיון. זאת מאחר שהתאונה קרתה בחיפה, וכן כלל העדים הפוטנציאליים מתגוררים בחיפה, טענה שאותה המשיבים לא הכחישו. בהקשר זה יצוין שגם אם היה על המבקשת לתמוך את בקשתה בתצהיר – אין בכך שלא עשתה כן כדי להצדיק את דחיית הבקשה משלא קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים. אשר לטענת המשיב 1 בדבר מקום עיסוקם של באי-כוח הצדדים – שהיא למעשה הטענה היחידה שמעלים המשיבים לעניין מאזן הנוחות – יודגש כי לנוחותם של עורכי הדין, להבדיל מהצדדים עצמם, יש ליתן משקל נמוך, אם בכלל. זאת, כפי שקבע הנשיא א' גרוניס : "טיעונים הנוגעים למקום משרדם של באי-כוחם של הצדדים אינה מצדיקים כשלעצמם העברת מקום דיון בהליך" (בש"א 6297/14 פלוני נ' פלוני (2.12.2014)). לפני סיום יוער כי לא מצאתי ממש בטענת המשיב 1 בדבר האפשרות שיזנח את טענותיו כלפי המבקשת. מדובר בטענה ספקולטיבית, וכל עוד מעמדה של המבקשת בהליך הוא של בעלת דין – יש לקחת אותה בחשבון בעת בחינת מאזן הנוחות.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת, והדיון ב-ת"א 41979-10-15 יועבר מבית משפט השלום בתל אביב–יפו לבית משפט השלום בחיפה.