בש"א 5027-23 בש"א 5027-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בת"א 50284-03-23 מבית משפט השלום בכפר סבא לבית משפט השלום בירושלים. מדובר בבקשה להעברת מקום דיון בתובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למשיב 1 (התובע) בשל תאונה שהתרחשה בעיר ירושלים ביום 23.12.2021, כאשר המשיב 1 נחתך מגדר שבלטה לכיוון המדרכה שעליה פסע.

2.המבקשת, עיריית ירושלים, אינה כופרת בכך שבית משפט השלום בכפר סבא הוא בעל סמכות מקומית לדון בתובענה. יצוין כי המשיבה 3 (להלן: חברת כלל) היא חברת ביטוח ויש לה סניפים ברחבי הארץ. אולם לגישת המבקשת, למרות זאת אין הצדקה לנהל את הדיון בכפר סבא. יוער כי המבקשת טוענת כי חברת כלל אינה המבטחת שלה, כי אם "הפניקס חברה לביטוח בע"מ" (להלן: חברת הפניקס); וממילא אין בכוונתה לעשות שימוש בפוליסת הביטוח. בפני בית משפט קמא תלויה ועומדת בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של צירוף חברת הפניקס כנתבעת חלף חברת כלל.

המבקשת טוענת כי לבית המשפט בכפר סבא אין זיקה ממשית לתובענה; ואילו מירב הזיקות הוא לירושלים. כך, האירוע נושא התביעה אירע בירושלים; מקום מגוריו של המשיב 1 הוא בירושלים; וכך גם מקום מושבה של המבקשת, באי כוחה והעדים מטעמה. לגישת המבקשת, מאחר שנסיבות האירוע אינן ברורות, יהיה צורך לברר אותן באופן יסודי, מה שיחייב הזמנתם של עדים שונים מטעם המבקשת, שלמיטב ידיעתה מתגוררים בירושלים. לשיטתה, הטרחת עדים אלה לבית המשפט בכפר סבא אינה מוצדקת ותגרום להם לבזבוז זמן ולהוצאות.

3.המשיב 1 מתנגד לבקשה להעברת מקום דיון. לטענתו, זכות הבחירה בפורום ההתדיינות היא שלו, כתובע, וכי תביעתו הוגשה בהתאם לכללי הסמכות המקומית. לבית המשפט בכפר סבא תהיה סמכות מקומית אף אם חברת הפניקס תצורף כנתבעת חלף חברת כלל. רצונה של המבקשת שלא להשתמש בפוליסת הביטוח שלה אינה רלוונטית, שכן המשיב 1 זכאי לבחור את הנתבעים ובעלי הדין שלו.

עוד טוען המשיב 1 כי הבקשה נגועה בחוסר תום לב, שכן המבקשת מנהלת הליכי נזיקין רבים בבית משפט השלום בירושלים ולכן יש לה יתרון טקטי-דיוני מובהק, בהיותה "שחקן חוזר" המופיע באופן קבוע בפני השופטים היושבים שם. לפיכך, זכותו להעדיף לנהל את משפטו בבית משפט אחר.

4.המשיבה 2 מסכימה לבקשה להעברת מקום דיון; המשיבה 4 מותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט; והמשיבה 3 – חברת כלל – לא הגיבה לבקשה חרף החלטתי מיום 2.7.2023.

5.לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

6.ככלל, זכות הבחירה בבית המשפט בו יידון ההליך היא בידי התובע, הכפוף לכללי הסמכות המקומית בלבד. אף-על-פי-כן, גם כאשר תביעה מוגשת בהתאם לכללי הסמכות המקומית, רשאי הנתבע לבקש להעביר את מקום הדיון בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט (ראו: בש"א 5831/22 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 5 (21.9.2022) (להלן: עניין איילון); בש"א 2218/23 המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" נ' פלוני, פסקה 6 (16.4.2023) (להלן: עניין "הפול"); בש"א 3161/23 עיריית ירושלים נ' פלונית, פסקה 5 (14.5.2023) (להלן: עניין עיריית ירושלים)). ודוקו – בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט מוגשת במקרים בהם ישנה סמכות מקומית לבית המשפט אליו הוגשה התביעה (אלמלא כן – יש להגיש בקשה לבית המשפט אליו הוגשה התביעה ולטעון להיעדר סמכות מקומית). בבקשה כזו הטענה היא כי חרף קיומה של סמכות מקומית, יש הצדקה להעברת מקום הדיון. משכך, טענת המשיב 1 לפיה לבית המשפט בכפר סבא יש סמכות מקומית אינה מעלה ואינה מורידה לעניין הבקשה הנוכחית (ראו: בש"א 469/17 עיריית חיפה נ' המוסד לביטוח לאומי (24.1.2017); עניין עיריית ירושלים, בפסקה 5).

7.בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט ייעתר לבקשות מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט רק במקרה חריגים. המבחן החל ביחס לכך נוגע למאזן הנוחות של הצדדים, כאשר על המבקש להעביר את מקום הדיון להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת העברה זו (ראו: עניין איילון, בפסקה 5; עניין "הפול", בפסקה 6; עניין עיריית ירושלים, בפסקה 6).

כדי לקבל החלטה בהתאם לשיקולי מאזן הנוחות, על בית המשפט לבחון – מצד אחד – את הקושי שבחירת מקום הדיון של התובע יוצרת עבור הנתבע. מהצד השני, יש לאזן את הקושי הזה עם האינטרס של התובע בבחירת מקום הדיון כפי שנעשתה על ידיו, והקושי האפשרי מבחינתו אם הדיון יעבור לבית משפט אחר – בהתאם לבקשת הנתבע.

מאחר שזכות הבחירה הראשונית במקום הדיון מבין אלה שיש לגביהם סמכות מקומית היא של התובע, הרי רק כאשר על פני הדברים נוטים השיקולים באופן מובהק לזכות הנתבע – הבקשה תתקבל. במקרים בהם אין למקום הדיון שנבחר זיקות להליך, וכאשר אין לתובע הסבר משכנע לבחירתו דווקא במקום הדיון אליו הוגשה התביעה – מן הראוי לשקול בחיוב את הבקשה להעברת מקום הדיון (ראו: עניין עיריית ירושלים, בפסקה 6 וההפניות שם).

8.יישום האמור לעיל על עובדות המקרה דנן לאור האמור בבקשה ובנספחיה, מעלה כי דין הבקשה להתקבל. קיום הדיון בכפר סבא עלול להכביד על המבקשת שכן רובן המכריע של הזיקות הרלוונטיות הן למחוז ירושלים: התאונה אירעה בירושלים; מקום מושבן של המבקשת ושל המשיבה 2 (הנתבעות) הוא בירושלים; סביר להניח שהעדים מטעמן הם מירושלים; ואף המשיב 1 עצמו (התובע) מתגורר בירושלים (ולמרות זאת הוא בחר להגיש את התביעה לבית משפט במחוז אחר). מנגד, האירוע נשוא התביעה נעדר זיקות ממשיות למחוז מרכז.

זאת ועוד, המשיב 1 לא טען לכל קושי מיוחד או הכבדה שייגרמו לו אם הדיון יועבר לבית המשפט בכפר סבא. למעשה, הטעם היחיד של המשיב 1 לכך שהוא בחר להגיש את התביעה לבית המשפט בכפר סבא, הוא שלגישתו יש למבקשת יתרון טקטי-דיוני בבית המשפט בירושלים. לטעמי אין מדובר בנימוק המשקף אינטרס כבד משקל לבחירתו של המשיב 1. ההנחה לפיה למבקשת יהיה קל או נוח יותר לזכות בתביעה אם היא תתקיים בבית משפט בירושלים, לעומת האפשרות שהיא תידון בבית משפט אחר, היא הנחה שלא הוכחה כלל, וקשה מאוד לקבלה ולו גם לכאורה.

9.לאור כל האמור לעיל, הבקשה להעברת מקום דיון מתקבלת. הדיון בת"א 50284-03-23 יועבר אפוא מבית משפט השלום בכפר סבא לבית משפט השלום בירושלים. המשיב 1 יישא בהוצאותיה של המבקשת בגין בקשה זו בסך 1,000 ₪.