בש"א 2218-23 בש"א 2218-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק), להעברת הדיון בת"א 47560-09-22 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. המדובר בבקשה להעברת מקום דיון בתובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שהוגשה על ידי תלויי ויורשי עזבון המנוח שנהרג בתאונת דרכים (להלן: התאונה). התובענה שבנידון היא "גלגול שני" לתובענה קודמת שהוגשה באותו עניין לבית משפט השלום בתל אביב-יפו ונמחקה (להלן: התובענה הראשונה).

2.יצוין בקצרה כי ביום 25.3.2020 הגישו המשיבים את התובענה הראשונה. על פי כתב התביעה, ביום 5.12.2019 החליק המנוח בעודו רוכב באופנוע בכביש 40, וכתוצאה מכך נהרג. בהוראת בית המשפט (כב' השופט י' גזית) הגישו הצדדים תחשיבי נזק מפורטים, וביום 22.2.2021 הציע בית המשפט לצדדים להגיע לפשרה לפיה הסכום לפיצוי יעמוד על 800,000 ₪ (בניכוי קצבת השארים ובצירוף שכ"ט עו"ד ואגרת בית משפט).

משלא הגיעו הצדדים להסדר, וכפי שהורה להם בית המשפט, הגישו הצדדים ראיות ובכללן תצהירים, והמבקשת אף הגישה חוות דעת. הדיון לשמיעת הוכחות נקבע ליום 3.3.2022, אלא שבמקום זאת הצהירו הצדדים במהלך הדיון כי קיימת אפשרות של פשרה וביקשו למצות את המשא ומתן ביניהם. בהתאם, קבע בית המשפט כי הצדדים יגישו הסכם פשרה בתוך 30 ימים, וככל שלא תושג פשרה – תימחק התביעה. משלא הושגה פשרה, ביום 4.4.2022 הורה בית המשפט על מחיקת התביעה (להלן: ההחלטה על מחיקת התביעה). בית המשפט הוסיף כי כל ההליכים וההחלטות שניתנו במסגרת התובענה הראשונה יחייבו את הצדדים בתביעה החדשה שתוגש.

3.ביום 21.9.2022 הגישו המשיבים את התובענה נושא הבקשה שבנידון (להלן: התובענה השנייה), שהיא כמעט זהה לתובענה הראשונה, אלא שהפעם הוגשה לבית משפט השלום בירושלים, כאמור לעיל.

משכך, ובטרם הגישה כתב הגנה, ביום 16.3.2023 הגישה המבקשת את הבקשה דנן. בבקשה נטען כי מדובר בניסיון של המשיבים לבצע "forum shopping" כאשר הבחירה להגיש את התובענה בבית משפט במחוז אחר נעשתה בחוסר תום לב. זאת, בשל חוסר שביעות רצונם של המשיבים מהתקדמות ההליכים בתובענה הראשונה ועל מנת להבטיח שמותב אחר ידון בתיק. משכך, לגישתם, נכון להעביר את הדיון בתביעה לבית המשפט שדן בתובענה הראשונה, הוא בית משפט השלום בתל אביב-יפו. לא זו אף זו, טענה המבקשת כי גם מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן לא קיימת אף זיקה למחוז ירושלים: התאונה לא אירעה במחוז ירושלים; התאונה נחקרה על ידי משטרת את"ן לכיש; המשיבים אינם מתגוררים בירושלים; וכן משרד ב"כ המשיבים ומשרד ב"כ המבקשת נמצאים בתל אביב.

4.בתגובתם מיום 3.4.2023 הודיעו המשיבים כי הם מתנגדים לבקשה. בתגובה נטען כי בית משפט השלום בירושלים עונה על תנאי הסמכות העניינית והמקומית הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הודגש כי בהחלטה על מחיקת התביעה לא נקבע כי יש להגיש את התביעה השנייה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, וכי בית המשפט איפשר למשיבים להגיש את התביעה היכן שיחפצו. עוד ציינו המשיבים כי בהתאם להחלטת בית המשפט ממילא כל ההליכים וההחלטות שנתקבלו במסגרת התובענה הראשונה מחייבים גם בהליך הנוכחי; וכי גם לו הייתה התביעה מתבררת בתל אביב, אין הכרח כי הייתה נידונה בפני אותו המותב. המשיבים הסבירו כי התביעה הוגשה בירושלים שכן משרד בא כוחם מנהל תביעות גם בבית משפט השלום בירושלים וחלק מעובדיו מתגוררים באזור ירושלים.

5.לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

6.ככלל, זכות הבחירה בבית המשפט בו יידון ההליך שייכת לתובע, כאשר זה כפוף אך לכללי הסמכות המקומית (ראו, למשל: בש"א 908/17 שלום דואיב נ' ריקי בקבני, בפסקה 5 (5.2.2017)). כך, במקרים בהם הגיש התובע את תביעתו לבית משפט הנעדר סמכות מקומית, רשאי הנתבע להגיש בקשה לבית המשפט שאליו הוגשה התביעה להעברת מקום הדיון, וככל שטענותיו מוצדקות – יועבר הדיון (ראו: בש"א 5831/22 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, בפסקה 5 (21.9.2022) (להלן: עניין איילון)).

לעומת זאת, אם התביעה הוגשה לבית משפט שעונה על כללי הסמכות המקומית, יוכל הנתבע להגיש בקשה להעברת מקום הדיון בהתאם לסעיף 78 לחוק. במקרה כזה, יבחן בית המשפט את מאזן הנוחות של הצדדים. בית המשפט ייעתר לבקשות מסוג זה במקרים חריגים, בהם הוכיח המבקש להעביר את מקום הדיון כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברה זו (ראו, מיני רבים: בש"א 5948/18 מדינת ישראל נ' פלונית, בפסקה 8 (6.9.2018); בש"א 7174/22 אסייג שי נ' פלוני, בפסקה 4 (1.12.2022) (להלן: עניין אסייג); בש"א 5484/18 עיריית חיפה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, בפסקה 6 (21.8.2018)).

מאזן הנוחות מחייב בחינה של הקושי שנוצר אצל הנתבע בשל מקום הדיון, למול הנימוקים שבשלהם בחר התובע במקום דיון זה. ככל שמקום הדיון נושא הבקשה נעדר זיקות להליך והתובע אינו מציג הסברים בהירים מדוע בחר דווקא במקום דיון זה – ובייחוד כשמתעורר חשד לחוסר תום לב וביצוע "forum shopping" – מן הראוי לשקול בחיוב את בקשתו של הנתבע. זאת ביתר שאת כשהמדובר בתאגיד הפועל בכל רחבי הארץ, וניתן לתבוע אותו בכל אחד ואחד מבתי משפט השלום בישראל (ראו: עניין איילון, בפסקה 5).

7.מן הכלל אל הפרט – המקרה שלפניי מקים את אותן נסיבות חריגות שבשלהן יש להיעתר לבקשת הנתבע. אמנם, המבקשת-הנתבעת היא חברת ביטוח שלה סניפים בכל רחבי הארץ, אך למעשה האירוע נושא התביעה נעדר זיקות למחוז ירושלים: מהבקשה על נספחיה עולה כי התאונה אירעה במחוז דרום ומקום מושבם של המשיבים-התובעים אינו מחוז ירושלים. מעבר לאמור, בתובענה הראשונה בחרו המשיבים-התובעים לפנות לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, ולא קיים הסבר ממשי מדוע בתובענה השנייה הם בחרו – בניגוד לתובענה הראשונה – להגיש אותה למחוז שונה.

הטעם היחיד שניתן לבחירה במקום הדיון הוא שמשרד בא כוחם של המשיבים פועל בין היתר בירושלים. מדובר בטעם שאינו נוגע לבעלי הדין עצמם אלא לבאי כוחם, כאשר בפסיקה נקבע זה מכבר כי מקום משרדיהם של באי כוח הצדדים לא יהווה שיקול מכריע (ראו, למשל: עניין אסייג, בפסקה 4). אני סבורה כי אין בטעם זה די בכדי להצדיק את הבחירה בבית משפט השלום בירושלים.

8.לנוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, אני מורה על העברת מקום בדיון בת"א 47560-09-22 (שלום י-ם) לבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות בסך 500 ₪.