בש"א 908/17 שלום דואיב נ. ריקי בקבני

1.

בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 להעברת מקום דיון בתא"ק 20222-01-17 מבית משפט השלום בפתח תקווה לבית משפט השלום בצפת.

2.

ענייננו בתביעה כספית בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה נגד המבקש, לקוחהּ בעבר, בגין שכר טרחה שלטענתה לא שילם לה המבקש תמורת שירות משפטי שסיפקה לו בהתאם להסכם שכר טרחה שנחתם בין הצדדים ביום 13.12.2015.

3.

המבקש, תושב חצור הגלילית, טוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת ניהול ההליך בבית משפט שלום הקרוב יותר למקום מגוריו, לאור מצבו הרפואי. לבקשה צורף צילום תעודת נכה שברשות המבקש.

4.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, יש לדחות את הבקשה על הסף מן הטעם שאיננה נתמכת בתצהיר. המשיבה מדגישה כי הגישה תובענתה בהתאם לכללי הסמכות המקומית, ומעדכנת כי המבקש אף הגיש ביום 1.2.2017 בקשת רשות להתגונן בבית משפט השלום בפתח תקווה, חרף הבקשה דנן.

5.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין בידי לקבל את הבקשה. נקודת המוצא היא אכן כי לתובע יתרון בבחירת המקום בו תידון תובענתו, בכפוף לעמידתו בכללי הסמכות המקומית, אך הדבר נתון לשינוי ככל שהנתבע עומד בנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק

לטובת העברת הדיון למקום אחר (ראו, בין רבים, בש"פ 1116/04 ברדיצ'בסקי נ' מדינת ישראל (8.2.2004); בש"א 8522/16

רשות מקרקעי ישראל נ' ע.א.י.ש אחזקות בע"מ

(20.11.2016)). בענייננו לא עמד המבקש בנטל זה. הבקשה אכן איננה מגובה בתצהיר, ואף לא בכל מסמך רפואי או אחר שבכוחו להעיד על מצבו הבריאותי של המבקש. תעודת נכה אין בה כשלעצמה הצדקה מספקת על מנת להטות את מאזן הנוחות לטובת היענות לבקשה להעברת מקום דיון.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית.