בש"א 8697-22 בש"א 8697-22

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) להעברת מקום הדיון בתאד"מ (שלום חי') 1773-04-22 (להלן: ההליך), אשר נפתח בבית משפט השלום בחיפה, לבית משפט במחוז שיפוט אחר. עניינו של ההליך בתביעה כספית לתשלום חוב נטען של שכר טרחה.

2.המבקש, שהוא הנתבע בהליך, מציין כי הוא מתגורר בעפולה, ומוסיף כי בשל נכותו ניהול ההליך בבית משפט השלום בחיפה יקשה עליו. בנסיבות אלו סבור המבקש שיש להעביר את ההליך לבית משפט השלום בנצרת, וזאת בשל קרבתו למקום מגוריו ולמקום העבודה שלו ושל בת זוגו המסייעת לו. בהקשר זה טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתו, שכן הותרת ההליך בבית משפט השלום בחיפה תפגע בו פגיעה שעולה לאין שיעור על הפגיעה שתיגרם למשיב כתוצאה מהעברת ההליך לבית משפט השלום בנצרת. בנוסף, המבקש טוען כי ניהול ההליך בבית משפט השלום בחיפה מעלה חשש ממשי למשוא פנים, וזאת משום שהתובע ועורכי הדין העובדים במשרדו מופיעים לעיתים תכופות בפני השופטים במחוז חיפה.

3.המשיב, מצדו, סבור כי דין הבקשה להידחות. לטענתו, הדיון בהליך החל, ומשכך העובדה שלא ניתנה הסכמה מצד המותב הדן בהליך להעברתו מצדיקה, כשלעצמה, את דחיית הבקשה. המשיב מוסיף וטוען כי הסמכות המקומית לדון בהליך נתונה לבתי המשפט במחוז חיפה; כי הבקשה להעברת מקום הדיון הוגשה בשיהוי ניכר בשים לב לכך שההליך נפתח עוד בחודש אפריל 2022 וכי היה על המבקש להעלות את טענותיו בנושא מקום הדיון בעת שנפתח ההליך. בנוסף, המשיב טוען כי הבקשה כוללת טענות עובדתיות משוללות יסוד וכי המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר המאמת את העובדות הנטענות בה.

4.בנסיבות העניין ובשים לב לעמדות הצדדים, לא מצאתי להורות על העברת ההליך לבית משפט במחוז שיפוט אחר. כפי שנפסק לא אחת, העובדה שבעל דין הוא עורך דין המופיע תדיר בפני בית משפט מסוים אינה מהווה, כשלעצמה, עילה לפסילת כלל שופטיו של אותו בית משפט מלדון בעניינו (ראו, למשל: בש"א 4785/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (14.7.2020); בש"א 8186/17 פלונית נ' פלוני (21.11.2017)). טענת המבקש כי בנסיבות העניין מאזן הנוחות נוטה במובהק אל עבר העברת ההליך, אף היא דינה להידחות בהיעדר תמיכה במסמכים רפואיים קונקרטיים שמהם ניתן ללמוד כי למבקש ישנו קושי ממשי להגיע לדיון בבית משפט השלום בחיפה. אמנם, המבקש צירף לבקשתו תעודת נכה המעידה על נכותו, אך מבלי להקל ראש במצבו הרפואי של המבקש, כבר נפסק כי אין די בצירוף תעודת נכה על מנת להטות את מאזן הנוחות לטובת היענות לבקשה להעברת מקום דיון (ראו, למשל: בש"פ 7657/22 חסין נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (14.11.2022); בש"א 908/17 דואיב נ' בקבני, פסקה 5 (5.2.2017)).

על כך יש להוסיף כי הבקשה דנן הוגשה ביום 18.12.2022, למעלה משמונה חודשים לאחר שנפתח ההליך ביום 3.4.2022. אמנם, בבקשתו ציין המבקש כי משום שסבר שעליו להגיש את הבקשה להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בחיפה, ייתכן כי הבקשה דנן הוגשה באיחור, והוא מבקש כי בקשתו לא תידחה בשל כך. ואולם, עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי המבקש הגיש בקשה כאמור לבית המשפט קמא זמן רב לאחר שנפתח ההליך (ביום 14.11.2022). בנסיבות אלו, השיהוי שנפל בהגשת הבקשה מחזק אף הוא את המסקנה כי דין הבקשה להידחות (ראו והשוו: בש"א 7463/22 לוי נ' ברלין, פסקה 6 (21.12.2022); בש"א 4468/21 גרשוני נ' לנדאו, פסקה 9 (11.8.2021)).

5.בשים לב למסקנה שאליה הגעתי, לא מצאתי להידרש לשאלה אם הדיון בהליך החל, ואם בנסיבות העניין נדרשה הסכמה מצד המותב הדן בהליך לצורך העברתו.

6.אשר על כן, הבקשה נדחית. ההליך בתאד"מ (שלום חי') 1773-04-22 יוסיף להתנהל בבית משפט השלום בחיפה.