פרטי ההליך
החלטה בתיק בש"א 2258/23
בבית המשפט העליון
בש"א 2258/23
לפני:
כבוד השופטת ר' רונן
המבקשת:
מדינת ישראל (משטרת ישראל)
נ ג ד
המשיבה:
הודיה נחמיאס
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקשת:
עו"ד האני טרודי
בשם המשיבה:
עו"ד נדב סלומון
החלטה
1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בת"א 5434-01-23 מבית משפט השלום בכפר סבא לבית משפט השלום בירושלים. מדובר בתביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת, בטענה כי נגרמו לה נזקים נפשיים ונזקים בשמה הטוב בשל מעצר בלתי חוקי ויחס משפיל.
2.יצוין בקצרה כי כנגד המשיבה הוגש כתב אישום בגין תקיפה שגרמה לחבלה של ממש ותקיפת שוטר הקשורה למילוי תפקידו. על פי העובדות המתוארות בכתב האישום, המשיבה הובאה לתחנת משטרה בירושלים לאחר שלכאורה תקפה את מי שהיה בן זוגה (להלן: בן הזוג), וכנטען שרטה את ידו של השוטר והטיחה תמונות ומזון על הרצפה בעת ששהתה בחדר המתנה. בפסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בת"פ 11985-08-18 מיום 21.10.2021 (כב' השופט א' כהן) המשיבה זוכתה מעבירת התקיפה שגרמה לחבלה של ממש, והאישום בעבירה של תקיפת שוטר בוטל מחמת הגנה מן הצדק משום שהמשיבה הייתה נתונה במעצר בלתי חוקי.
3.בבקשה שלפניי נטען כי המשיבה הינה תושבת העיר ירושלים; האירועים המתוארים בכתב התביעה אירעו בירושלים; העדים הפוטנציאלים מתגוררים בירושלים, ובכללם בן הזוג והשוטרים מתחנת המשטרה; וכן ההליך הפלילי נגד המשיבה התנהל בבית משפט השלום בירושלים. לאור האמור, נטען כי ניהול התביעה בבית משפט השלום בכפר סבא יביא להכבדה קשה ומיותרת על המבקשת.
4.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אמנם היא רשומה כתושבת ירושלים אך מבלה את מרבית זמנה במרכז הארץ, וישנה תחנת משטרה גם בעיר כפר סבא המשמשת כשלוחה של המבקשת או כחלק בלתי נפרד ממנה. המשיבה ציינה גם כי בן הזוג אינו צד להליך דנן ולכן מקום מגוריו אינו רלוונטי. כמו כן, טענה המשיבה כי המבקשת לא הוכיחה כי בן הזוג עדיין מתגורר בירושלים וכי השוטרים שעבדו בתחנה בעת קרות האירוע עדיין עובדים בירושלים. לבקשה אף לא צורף תצהיר. עוד ציינה המשיבה כי אין הכרח לנהל את התביעה באותו מחוז שבו התנהל ההליך הפלילי נגדה. המשיבה הוסיפה כי משרד בא כוחה נמצא בעיר כפר סבא, וכי מדובר בתיק אזרחי שניתן לנהלו גם מרחוק בעזרת אמצעים טכנולוגיים.
5.לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.
6.כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך (ראו מהעת האחרונה: בש"א 5831/22 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, בפסקה 5 (21.9.2022); בש"א 7914/22 רינת מור נ' שי סולימה, בפסקה 4 (1.12.2022); בש"א 8391/22 נוקאווט ארוח בע"מ נ' יהודה די מימון, בפסקה 5 (26.12.2022)). כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון (ראו מהעת האחרונה: בש"א 2218/23 המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" נ' פלוני, בפסקה 6 (16.4.2023); בש"א 407/23 פאראדאיים גיאופיסיקל בע"מ נ' פלונית, בפסקה 5 (24.1.2023)).
בענייננו, אני סבורה כי המבקשת עמדה בנטל זה. מטענותיה עולה כי מירב הזיקות נתונות לעיר ירושלים, שבה התרחש האירוע נושא התביעה ובה נמצא מקום מושבם של מרבית הצדדים והעדים הפוטנציאליים – כך יש להניח בהיעדר טענה אחרת. אף המשיבה בעצמה הצהירה בתגובתה כי היא תושבת העיר ירושלים. בנסיבות אלה, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת העברת הדיון לבית משפט השלום בירושלים.
7.לנוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, אני מורה על העברת מקום בדיון בת"א 5434-01-23 (שלום כ"ס) לבית משפט השלום בירושלים.
ניתנה
היום, כ"ח בניסן התשפ"ג (19.4.2023).
ש ו פ ט ת