בש"א 407-23 בש"א 407-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון ב-ת"א 23169-08-22 מבית משפט השלום בקריות לבית משפט השלום בהרצליה.

2.התביעה מושא הבקשה הוגשה על-ידי המשיבה 1 נגד המבקשת והמשיבה 2, בגין נזקי גוף שלפי הנטען נגרמו לה עקב תאונת עבודה. בהמשך, צורפה לכתב התביעה המשיבה 3.

3.בבקשה נכתב כי האירוע מושא התובענה אירע בהרצליה; כי מקום ניהול עסקי המבקשת והמשיבה 2 הוא בנס ציונה ובהרצליה, בהתאמה; וכי עדי המבקשת הם מאיזור המרכז. נוכח האמור, נטען כי ניהול התובענה בבית משפט השלום בקריות הוא "מלאכותי", וכי העברת מקום הדיון לבית משפט השלום בהרצליה תוביל לחיסכון בזמן ובעלויות.

4.בבקשה נכתב כי המשיבות 3-2 מותירות את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. בתגובתה מיום 22.1.2023 הודיעה המשיבה 1 כי היא מתנגדת לבקשה. לטענתה, היא מתגוררת בכפר ג'סר א-זרקא, "המרוחק קילומטרים רבים מאיזור ת"א ומנגד קרוב ונגיש יותר לאיזור הקריות", כך שהבקשה מתעלמת מנוחותה שלה. עוד מפרטת המשיבה 1 כי בית משפט השלום בקריות הוא בית המשפט המוסמך לדון בתביעה; כי המבקשת לא העלתה טענת חוסר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה; וכי "המגמה הקיימת בפסיקה לאחרונה היא לייחס ולתת משקל נמוך לשאלת הסמכות המקומית לאור התפתחות התחבורה והתקצרות זמני הנסיעה בארץ".

5.לאחר עיון, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. כפי שנפסק לא אחת, הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט היא להעביר את מקום הדיון בעניין פלוני למקום אחר חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה של זו (ראו, מיני רבים: בש"א 531/16 סלמה נ' שיק, פסקה 3 (10.3.2016)). המבחן להעברת מקום דיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחר למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון.

בענייננו, סבורני כי המבקשת הרימה נטל זה, וכי מירב הזיקות אכן קושרות את ההליך לבית משפט השלום בהרצליה, כמפורט לעיל. מנגד, מעיון בבקשה עולה כי הזיקה העיקרית הקושרת את התובענה לבית המשפט בקריות היא זיקה "פורמלית", הנעוצה במקום משרדיה של המשיבה 3, חברת הביטוח. כפי שנקבע לא אחת, כאשר מוגשת לבית משפט מסוים תביעה נגד נתבעת המפעילה סניפים או סוכנים ברחבי הארץ, ומדובר בזיקה "פורמלית" בלבד, תגבר הנטייה להעברת מקום הדיון לבית משפט בעל זיקות מהותיות לתביעה (ראו, למשל: בש"א 4784/18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אבו ליל, פסקה 2 (27.6.2018)).

6.יתרה מכך, המשיבה 1 טוענת, כאמור, כי מקום מגוריה מרוחק "מאיזור ת"א", וכי בית משפט השלום בקריות קרוב ונגיש יותר עבורה. עיון במפת הארץ מלמד כי המרחק בין ג'סר א-זרקא לבין בית משפט השלום בהרצליה לא עולה במידה משמעותית על המרחק בין ג'סר א-זרקא לבין בית משפט השלום בקריות, בו בחרה להגיש את תביעתה. משכך, לא מצאתי בטיעון זה ממש.

7.סוף דבר: הבקשה מתקבלת. הדיון ב-ת"א 23169-08-22 יועבר מבית משפט השלום בקריות לבית משפט השלום בהרצליה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.