בש"א 8863/11 זינה ליברוב נ. ביה''ח אלישע

1.

לפניי בקשה להארכת מועד שהגישה המבקשת המייצגת את עצמה. מלכתחילה, נראה היה כי מדובר בבקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגנית הנשיאה, השופטת וסרקרוג) מיום 14.10.2011. באותה החלטה, נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת כנגד מספר החלטות-ביניים שנתן בית-משפט השלום בחיפה, במסגרת בירור תביעת-פיצויים שהגישה המבקשת כנגד המשיב. החלטות-הביניים נסובו על נושאים שונים דיוניים באופים, ובהם: תיקון כתב תביעה, אורך הסיכומים שיש להגיש וכן הוספת מסמכים לתיק. מתגובתה המשלימה של המבקשת עלה כי החלטת בית-המשפט המחוזי מיום 14.10.2011 הומצאה לידיה באמצעות דואר רשום ביום 26.10.2011 . ההליך שבכותרת הוגש ביום 30.11.2011 , קרי- באיחור של שלושה ימים. לטענת המבקשת, היא לא ידעה כי עומדים לרשותה 30 ימים (ולא 45 ימים) להגשתה של בקשת רשות ערעור.

כאן המקום לציין כי מן הנספחים שצורפו לתגובה המשלימה מטעם המבקשת, התברר כי ביום 24.11.2011 נתן בית-משפט השלום בחיפה פסק-דין שדחה את תביעת-הפיצויים שהגישה המבקשת. מהתגובה המשלימה של המבקשת משתמע כי היא עותרת לאורכה להגשת ערעור גם לגבי פסק-הדין האמור.

2.

דין הבקשה להארכת מועד שלפניי להידחות, וזאת בלא שראיתי צורך לבקש את תגובת המשיב.

ככל שהבקשה דנן מיועדת לקבלת אורכה להגשת ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום מיום 24.11.2011 – דין הבקשה סילוק על הסף שכן הערכאה המתאימה להגשת ערעור על פסק-דין של בית-משפט שלום הוא בית-המשפט המחוזי ולא בית-המשפט העליון. יוער כי על-פני הדברים, נכון למועד מתן החלטה זו טרם חלפה תקופת 45 הימים להגשת הערעור הנ"ל.

3.

ככל שבקשת האורכה נועדה להגשתה של בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי מיום 14.10.2011 – דינה להידחות. כפי שצוין לעיל, בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי מיום 14.10.2011, נדחתה בקשת רשות ערעור מטעם המבקשת בנוגע להחלטות-ביניים של בית-משפט השלום. המבקשת מעוניינת באורכה על-מנת להשיג על החלטה זו לפני בית-משפט זה. בינתיים, נתן בית-משפט השלום ביום 24.11.2011 פסק-דין שהכריע באופן סופי בתביעת הפיצויים של המבקשת. בנסיבות אלה, הדרך הראויה להשיג על החלטות-ביניים דיוניות שניתנו במהלך ניהול ההליך בבית-משפט השלום, היא במסגרת ערעור לבית-המשפט המחוזי על פסק-הדין שסיים את ההליך בערכאה הדיונית. במסגרת ערעור כאמור - שנראה כי המבקשת ממילא מעוניינת בהגשתו - תוכל המבקשת להשיג גם על החלטות-הביניים שניתנו בערכאה הדיונית, וזאת אף שבקשת רשות ערעור על החלטות אלה נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי (ראו: תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר , פ"ד נח(1) 854, 858-863 (2003); עוד ראו והשוו: רע"א 4385/04 פרוך נ' בית החולים מוקאסד , פיסקה ג (לא פורסם, 21.8.2007)). למותר לציין כי לאחר מתן הכרעתו של בית-המשפט המחוזי בערעור, תעמוד למבקשת האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה, אם וככל שתמצא לנכון לעשות כן. בהתחשב בכל אלה, לא ראיתי טעם להיעתר לבקשה להארכת מועד שלפניי ככל שהיא מתייחסת להגשתה של בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי מיום 14.10.2011, באשר הדבר יוביל להגשת הליך ערעורי חסר-תוחלת.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, הבקשה להארכת מועד נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ככל הניתן, תביא המזכירות החלטה זו לידיעת המבקשת באמצעות שיחה טלפונית.