בש"א 8906-22 בש"א 8906-22

לפני בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת א' דגן) בת"א 35094-06-20 מיום 21.10.2022.

בבית המשפט המחוזי בחיפה התנהלה תביעה לאכיפת הסכמי מכר דירות שנערכו בין המבקש לבין המשיב. בפסק דין מיום 13.12.2021 קבע בית המשפט המחוזי כי ההסכמים תקפים (להלן: פסק הדין), ובהמשך לכך מינה את בא-כוח המשיב, עו"ד זילברברג, לכונס נכסים לצורך השלמת רישום הדירות על שם המשיב (להלן: כונס הנכסים). עם השלמת הרישום, ולבקשת כונס הנכסים, ביום 21.10.2022 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ובה, בין היתר, נפסק שכר טרחת כונס הנכסים בסך של 25,000 ש"ח ונקבע כי המבקש יישא בתשלום זה (להלן גם: ההחלטה).

יצוין כי המבקש ז"ל הגיש ערעור על פסק הדין (ע"א 976/22), וכי לאחר מכן הלך לעולמו. בחלוף ארבעה חודשים לאחר פטירת המבקש, ביום 20.11.2022, הגיש בא-כוח המבקש, במסגרת ע"א 976/22, בקשה להארכת מועד לתיקון כתב הערעור, בה טען כי יורשי המבקש על-פי דין פועלים להסדרת מינוי מנהל עיזבון, וכי לאחר הסדרת המינוי, ייתכן כי הם יבקשו לתקן את הערעור כך שיכלול גם השגה על ההחלטה מיום 21.10.2022.

בהחלטתי מיום 5.12.2022 בבקשה האמורה קבעתי כי לנוכח השלב הדיוני בו מצוי הערעור, בגדרו כבר הוגש כתב תשובה, לא מצאתי להיעתר לבקשת הארכה להגשת בקשה לתקן את כתב הערעור. עוד ציינתי כי הכרעה בהשגה על ההחלטה אינה קשורה בקשר ישיר להכרעה בערעור על פסק הדין עצמו. משכך, ולנוכח העובדה שבשלב זה (היינו, ביום מתן החלטתי – 5.12.2022) בפני יורשי המערער על-פי דין עדיין הייתה פתוחה הדרך להשיג על ההחלטה מיום 21.10.2022 במסגרת הליך ערעורי עצמאי, ציינתי כי איני סבורה כי דחיית הבקשה תפגע בזכויות מי מהצדדים או ביעילות הדיון.

בבקשה שלפניי, אשר הוגשה ביום 25.12,2022, בחלוף 5 ימים מהמועד האחרון להגשת הליך ערעורי על ההחלטה, טוען בא-כוח המבקש כי יורשי המבקש על-פי דין מבקשים להמשיך את ההליכים המשפטיים שניהל המבקש בחייו, וכי בימים אלה מתקיימים הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה למינוי מנהל עיזבון זמני למבקש. על רקע האמור, התבקשה ארכה להגשת הליך ערעורי על ההחלטה עד לחלוף 30 יום ממועד מינויו של מנהל עיזבון זמני למבקש.

המשיב מתנגד לבקשה.

לאחר העיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מאחר שבבקשה לא ניתן כל טעם לכך שהיא הוגשה בחלוף 5 ימים מהמועד האחרון לנקיטה בהליך ערעורי על החלטת בית המשפט קמא מיום 21.10.2022. בהקשר זה יודגש כי בהחלטתי בע"א 976/22 מיום 5.12.2022 ציינתי כי "בשלב זה" טרם חלף המועד להגשת הליך ערעורי עצמאי על ההחלטה. בדיקה פשוטה מצד יורשיו על-פי דין של המבקש או מצד בא-כוח המבקש הייתה מעלה כי המועד האחרון להגשת הליך ערעורי כאמור חלף ביום 20.12.2022, ומשכך לא היה מקום להגיש את הבקשה להארכת מועד אך ביום 25.12.2022, לאחר שבקרב המשיב ובא-כוחו התגבש אינטרס הסתמכות בדבר סופיות הדיון בהליך זה והפיכת ההחלטה לחלוטה, וזאת מבלי לספק לאיחור האמור כל הסבר בבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.