בש"א 8912/03 אן מארי עברי נ. מנהל מס שבח מקרקעין - חיפה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף.

פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 13.7.03. הבקשה שבפניי הוגשה ביום 1.10.03, כחודשיים וחצי לאחר מתן פסק הדין, ופרק זמן ארוך לאחר חלוף המועד להגשת בקשה לדיון נוסף (15 ימים לאחר מתן פסק הדין, היינו – ביום 28.7.03; לעניין אי תחולת הפגרה על מועד זה, ראו בש"א 4719/93 Her Majesty the Queen in Right of Canada

נ' ריננהולד ואח', פ"ד מז(5) 646). מתצהיר שהוגש עולה, כי ההליך לא הוגש במועד על רקע קשיי תקשורת עם המבקשת, החלפת מספר הטלפון הנייד של בעלה (אשר לא מסר את המספר החדש לבאי כוחה של המבקשת, ואשר שימש איש קשר לצורך העניין), וכן על רקע עיסוקים ואילוצים שונים של בעלה של המבקשת, אשר ניפנה לעסוק בעניין לקראת סוף חודש אוגוסט.

דין הבקשה להידחות. בכל הנוגע לעתירות לדיון נוסף, ננקטת גישה קפדנית במיוחד, נוכח האינטרס בהחשת ההליך, המוצא את ביטויו בין היתר בקביעת תחילתו של מירוץ המועדים להגשת הליך. במסגרת גישה זו נדרש טעם מיוחד מוגבר לצורך הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984; המ' 589/68, האניה אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כב (3) 699). אף כי עולה מן הבקשה כי ברקע קשיי התקשורת עם המבקשת עומד אירוע טראגי בעברה, אין הבקשה קרובה לגלות טעם מיוחד מוגבר כנדרש, שכן ביסוד אי הגשת ההליך במועד והאיחור הניכר בנקיטתו עומדים מחדלים, וחוסר שקידה מספקת, ואין באלה כדי להצדיק ארכה.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.