בש"א 8931-22 בש"א 8931-22

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון ב-תאד"מ 51160-09-22 המתנהל בבית משפט השלום בעכו, עם הדיון ב-ת"א 51564-07-22 המתנהל בבית משפט השלום ברמלה.

2.כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה.

3.הבקשה הוגשה בהסכמת המשיבה 2. בתגובתו מיום 2.1.2023 הודיע המשיב 1 כי הוא מתנגד לבקשה, ופירט כי תביעתו הוגשה בטרם נודע לו על ההליך שהוגש לבית משפט השלום ברמלה; כי הוא מתגורר בסכנין; וכי התאונה התרחשה בכביש 75, המצוי בצפון הארץ, כך שתביעתו הוגשה בהתאם לכללי הסמכות המקומית. נוכח האמור, המשיב 1 סבור כי יש לדחות את הבקשה, או לחלופין להורות על איחוד הדיון בבית משפט השלום בעכו.

4.ביום 16.1.2023 הוריתי למבקשת ולמשיבות 3-2 להגיש עמדתן ביחס להצעת המשיב 1 בדבר איחוד התובענות בבית משפט השלום בעכו. בתגובתן מיום 19.1.2023 הודיעו המשיבות 3-2 כי הן מותירות את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. בתגובתה מיום 22.1.2023 הודיעה המבקשת כי היא עומדת על בקשתה לאיחוד התובענות בבית משפט השלום ברמלה.

5.לאחר עיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. מעיון בתיקי בית המשפט עולה כי שתי התביעות מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות חופפות, וכי איחוד הדיון בהן יקדם יעילות דיונית וימנע הכרעות סותרות.

באשר לפורום שיקיים את הדיון המאוחד – משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, ובהינתן הכלל הרגיל, לפיו הדיון המאוחד יתקיים בבית המשפט בו נפתח ההליך הקודם בזמן (ראו, למשל: בש"א 1164/14 חברת עורך דין גדעון בן אור נ' דהמן (12.3.2014)), סבורני כי יש לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט השלום ברמלה. כדי לסטות מהנחיה זו דרושים טעמים מיוחדים, ואלו אינם בנמצא.

6.סוף דבר: הדיון ב-תאד"מ 51160-09-22 יועבר לבית משפט השלום ברמלה, ויאוחד שם עם הדיון ב-ת"א 51160-07-22.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.