בש"א 8981-22 בש"א 8981-22

1.לפניי בקשה נוספת להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ר' וינוגרד, ש' ליבוביץ ו-ת' בר-אשר) בע"א 63415-03-22 מיום 20.10.2022 (להלן: פסק הדין), בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בו נקבע כי על המבקש לשלם למשיבה סכום קרן של 573,367 ש"ח עבור תשלומי ארנונה.

2.ביום 27.12.2022 הגיש המבקש את בקשתו הראשונה למתן ארכה לנקיטת הליך ערעורי, ובהחלטתי מיום 17.1.2023 הוריתי על קבלת הבקשה באופן חלקי, כך שהמועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין הוארך עד ליום 23.1.2023 (להלן: ההחלטה הראשונה). בהחלטה הראשונה ציינתי כי קיימים שיקולים כבדי משקל התומכים בדחיית הבקשה, ובראשן העובדה כי היא הוגשה בחלוף למעלה משבוע מהמועד האחרון להגשת הליך ערעורי. ואולם, חרף האמור, הוריתי כאמור על מתן ארכה חלקית, וזאת בשים לב לכך שהמבקש לא היה מיוצג בעת הגשת הבקשה; לנוכח פערי הכוחות בין הצדדים; וכן לנוכח אינדיקציה לכך שהמבקש ניסה להגיש את בקשת הארכה טרם חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי. בהחלטה הראשונה ציינתי עוד כי מצופה שלא תתבקשנה ארכות נוספות.

3.בבקשה שלפניי, אשר הוגשה ביום 1.3.2023, למעלה מחודש מחלוף המועד שנקבע בהחלטה הראשונה, טוען המבקש כי מיום מתן ההחלטה הראשונה פעל הוא ללא לאות לקבלת ייצוג משפטי ולגיוס משאבים כספיים לשם כך. כן נטען, כי רק סמוך להגשת הבקשה מאמציו נשאו פרי, וכעת הוא מיוצג על-ידי בא-כוחו לשם הגשת הבקשה דנא. המבקש מוסיף כי יש להיעתר לבקשה אף לנוכח קיומו של הליך מינהלי תלוי ועומד בעניין הנכס מושא הבקשה, ובשים לב לגובה התשלום בו חויב המבקש.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת, בעיקרו של דבר, כי היא אינה מעלה "טעמים מיוחדים" המצדיקים להיעתר לה. כן נטען כי ביום 5.3.2023 ניתן פסק דין בעתירה המינהלית שהגיש המבקש בעניינו של הנכס האמור, ועתירתו נדחתה תוך חיובו בהוצאות.

5.לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

6.לטענת המבקש, מיום מתן ההחלטה הראשונה הוא פעל לשם הסדרת ייצוגו וגיוס הכספים הנדרשים לשם כך. ואולם, בבקשה לא הובהר מה מנע מהמבקש להגיש בקשת ארכה נוספת בנדון טרם חלוף המועד שנקבע בהחלטה הראשונה, ומדוע בקשת הארכה הוגשה בחלוף למעלה מחודש מהמועד האמור. בהקשר זה, יודגש כי המבקש הגיש את בקשת הארכה הראשונה בעצמו, ללא ייצוג, ומשכך ניתן להניח כי הוא יכול היה להגיש בקשת ארכה נוספת טרם חלוף המועד חרף העובדה שייצוגו טרם הוסדר בעת הזו. מכל מקום, הגשת הבקשה דנא באיחור כה ניכר, מבלי לספק לאיחור האמור הסבר, ותוך יצירת אינטרס הסתמכות בדבר סופיות הדיון בקרב המשיבה, מוליכה למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

7.לכך יש להוסיף כי אף סיכויי ההליך אינם תומכים בקבלת הבקשה, וזאת לנוכח אמות המידה המצומצמות להתערבות ערכאת הערעור ב"גלגול שלישי".

8.אשר על כן, בקשת הארכה נדחית בזאת.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ש"ח.