בש"א 8999/11 מ.ד נופי ים השקעות בע"מ נ. עו"ד פיני יניב בתפקידו ככונס הנכס

1.

כבוד הרשם של בית משפט זה (ג' שני) דחה בקשה להאריך מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. המערערת משיגה על ההחלטה.

2.

המערערת טוענת, בין השאר, כי ראוי היה ליתן לה ארכה להגשת עתירתה לדיון נוסף נוכח המועד בו הומצא לה פסק דינו של בית משפט זה בע"א 1940/11, ובמיוחד נוכח העובדה שבגדר התקופה הנקובה בדין להגשתה של העתירה נכללו ימי פגרת סוכות.

3.

סבורני, כי צדק כבוד הרשם בדחותו את הבקשה. איני רואה צורך להיזקק להשלכות של מועד ההמצאה וחישוב הפגרה במניין הימים, אף שסוגיות אלה ראויות אולי לבירור במקרה מתאים. די לי בכך שעל פני הדברים נראה שהעתירה לדיון נוסף אינה מעלה שאלות הראויות לבירור במסגרת יוצאת הדופן של דיון נוסף.

בחנתי את העתירה הארוכה לדיון נוסף, המשתרעת על פני 37 עמודים (ועוד 17 עמודים של אסמכתאות ובחינתן ביחס למקרה המסויים). אין ספק שנעשתה עבודה רבה לצורך הכנתה של העתירה.

דא עקא, הקורא את העתירה מתרשם כי מדובר בה בטענות בעלות אופי ערעורי רגיל. היינו, המערערת מבקשת למעשה להציג טענות שמקומן בערעור (שני) על פסק דין של בית משפט. אין הטענות מקיימות את הדרישות שבסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

עיון בפסק הדין שניתן בע"א 1940/11 אינו מגלה בו הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת או הלכה בעלת חשיבות, חידוש או קושי. פסק הדין ניתן על רקע מערכת יחסים מיוחדת בין שלושה גופים שהיו צד לדיון בבית המשפט המחוזי ובערכאת הערעור. המערערת מעלה את שנקבע בפסק הדין לדרגה של הלכה בעלת קושי מיוחד, בלא שקיים בסיס לכך.

4.

מאחר שהעתירה לדיון נוסף אינה בעלת סיכוי ממשי, אין תכלית לערעור על החלטתו של כבוד הרשם לדחות את הבקשה להארכת מועד.

הערעור נדחה איפוא בלא שהמשיבים נדרשו להשיב.