בש"א 9033/10 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ. זאב זיילר

בבית המשפט העליון

בש"א

9033/10

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

בנק מזרחי טפחות בע"מ

נ

ג

ד

המשיבים:

1. זאב זיילר

2. נאוה זיילר

משיבים 3-6 פורמאליים:

3.קידי שיק רשת חנויות בגדי ילדים בע"מ

4.ישראל יוסף שניאורסון

5.מרים גיטלה שניאורסון

6.ישעיהו בוימלגרין

7.אסתי שניאורסון אופנת בגדי ילדלים בע"מ

ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט העליון ג' שני מיום 18.11.10 בבש"א 7875/10

בשם המערער:

עו"ד ל. גורן-קרן; עו"ד ד"ר ש' סלפוי

פסק-דין

בפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני בבש"א 7875/10 מיום 18.11.2010 במסגרתה התקבלה בקשת המשיבים להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 28.3.2010 בת.א. 8230-01-10.

ביום 28.3.2010 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ח' ברנר ), במעמד צד אחד, פסק דין בתיק הנ"ל לטובת המערער (להלן: פסק הדין ). המשיבים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הדין שכאמור ניתן במעמד צד אחד ובהיעדר הגנה, וביום 15.7.2010 קיבל בית המשפט את הבקשה בכפוף לכך שהמשיבים יפקידו סך של 1,000,000 ש"ח בקופת בית המשפט.

ביום 26.10.2010 הגישו המשיבים לבית משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין בה טענו כי הם התכוונו להגיש את הערעור ביום האחרון האפשרי להגשתו על פי התקנות (24.10.2010), אך בשל תקלה ברכבו התעכב השליח שנשלח להגיש את הערעור וכשהגיע למזכירות בית המשפט נאמר לו כי בשל תקלה במזכירות נגרם עומס רב בדלפקי הקבלה והוא לא יוכל להגיש את הערעור. השליח פנה שוב אל מזכירות בית המשפט ביום למחרת אך המזכירות סירבה לקבל את הערעור ללא הגשת בקשה מנומקת להארכת מועד. לפיכך, טוענים המשיבים כי נבצר מהם להגיש את הערעור במועד מסיבות שאינן תלויות בהן. עוד טענו המשיבים כי סיכויי הערעור גבוהים וכי הם מבקשים אורכה בת יום אחד בלבד.

ביום 18.11.2010 קיבל כבוד הרשם את הבקשה. בהחלטתו, קבע הרשם כי מדובר באיחור של יום אחד בלבד וכי לא נראה כי האיחור היה באשמת המשיבים.

מכאן הערעור שבפניי במסגרתו טוען המערער כי שגה כבוד הרשם בכך שאפשר למשיבים להגיש את הערעור בחלוף המועד להגשתו. לטענתו, שגה הרשם בכך שהתעלם מטענתו לפיה סיכויי הערעור הם אפסיים ובכך שהאריך את המועד להגשת הערעור רק בהסתמך על מידת האיחור ומבלי לתת את הדעת למידת סיכויי הערעור.

דין הערעור להדחות.

לא מצאתי מקום להתערב במסקנתו של כבוד הרשם לפיה ניתן במקרה זה, בו מדובר באיחור קל של יום אחד בלבד, להיענות לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור. מבלי לקבוע מסמרות בנוגע לסיכויי הערעור, ולאור העובדה כי המשיבים סיפקו הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשתו, נראה כי מסקנתו של כבוד הרשם לפיה דחיית הבקשה להארכת מועד תהיה במקרה זה בלתי מידתית היא מסקנה ראויה.

נוכח האמור, הערעור נדחה.