בש"א 9270/16 מגדלי שינקין ייזום בניה והשקעות בע"מ נ. ליעז מסחר והשקעות בע

1.

לפני בקשה לאיחוד תובענות לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להעברת ה"פ 5429-09-15 מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ואיחודו שם עם ת"ט 21610-07-16 ות"ט 21813-07-16, הנדונים כבר במאוחד.

2.

במוקד התיקים דנן עומד הסכם הלוואה שנחתם בין המשיבה 1 למבקשות 1-2. ההליך הנדון בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד עוסק בבקשת המבקשים לבטל את הסכם ההלוואה ושטר המשכנתה הנלווה לו בשל אי-חוקיותם, ושני ההליכים הנוספים הנדונים במאוחד בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו עניינם בהתנגדויות שהגישו המבקשים לאחר שהמשיבה 1 פתחה בהליכי הוצאה לפועל למימוש בטחונות לצורך פרעון ההלוואה האמורה.

3.

המבקשים טוענים כי שלושת ההליכים סובבים סביב אותן שאלות עובדתיות ומשפטיות וכי הצדדים להם זהים, כך שאיחוד הדיון בהם יציג תמונה מלאה בפני בית המשפט, יקדם את היעילות בבירורם וימנע הכרעות סותרות בהם. נטען כי יש לקבוע את הדיון המאוחד בהליכים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לו נתונה הסמכות המקומית הבלעדית, היות שמקום מושבם של המבקשות 1-2 והמשיבים 1-2 הינו בתל אביב, הסכם ההלוואה נחתם בתל אביב, ובתל אביב מצויים גם המקרקעין אותם מבקשת המשיבה 1 לממש לשם השבת ההלוואה.

המשיבים 1-2 מתנגדים לאיחוד הדיון בתובענות. לטענתם, הבקשה הוגשה בשיהוי רב - כחמישה חודשים לאחר הגשת ההתנגדויות למימוש הבטוחות, ולאחר שהסתיים כבר שלב הראיות בהליך בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ובצמוד למועד האחרון להגשת הסיכומים מטעם המבקשים בהליך הזה. עוד נטען כי השאלות המשפטיות בהליכים השונים אינם חופפים, וכי בכל אחד מהם עולות טענות שונות בתכלית, כך שממילא לא יכולה להיות סתירה בהכרעות נפרדות בהם. לפיכך טוענים המשיבים כי איחוד הדיון כמבוקש יגרום לסרבול ההליכים ולעיכוב בבירורם. נטען, נוסף על כך, כי המבקשים פועלים בחוסר תום לב בבקשם לאחד את הדיון בתיקים בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, ולא בפני המותב בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד שכבר עבר כברת דרך משמעותית בבירור המחלוקת בין הצדדים, וכאשר הדיון בשני ההליכים הנדונים עתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו טרם החל. זאת בפרט כשהמבקשים עצמם טענו במסגרת הליך קודם בין הצדדים בענין הסכם ההלוואה (ת"א 55905-07-15, שאינו נדון במסגרת בקשה זו) כי לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נתונה הסמכות המקומית בהתאם לאמור בהסכם ההלוואה.

המשיב 3 נתן הסכמתו לבקשה.

4.

דין הבקשה להידחות. יש ממש בטענת המשיבים בדבר השיהוי המשמעותי בו הוגשה הבקשה דנן. שיהוי זה הוביל לכך שהתיק הנדון בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מצוי בשלב דיוני מתקדם בהרבה לעומת שני התיקים הנדונים במאוחד בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. הגם שצודקים המבקשים כי אין צורך בחפיפה מוחלטת בין התיקים על מנת לאחד את הדיון בהם, הרי שבנסיבות הענין – משאין חפיפה של ממש בשאלות המשפטיות הנדונות בפני המותבים השונים ואין חשש מפני הכרעות סותרות – דומה כי איחוד הדיון בשלב זה לא יתרום ליעילות הדיונית ואף יעכב את ההכרעה בה"פ 5429-09-15.

משמצאתי לדחות את הבקשה, מתייתרת מן הסתם שאלת מקום השיפוט בו ראוי שיתנהל הדיון המאוחד. עם זאת, יש לציין כי אכן תמוהה בקשתם של המבקשים לאחד את הדיון בתיקים אלה שלא בבית המשפט בו מתברר עיקר המחלוקת בין הצדדים מאז ספטמבר 2015. אף לא ברורה טענתם כי לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו "נתונה הסמכות המקומית הבלעדית" לדון בתיקים אלה, לאור האמור בסעיף 11 להסכם השכירות (צורף לבקשה כנספח 1) – המגדיר את שני בתי המשפט המחוזיים מרכז-לוד ותל אביב-יפו כמקומות שיפוט אפשריים – ולאור כך שהמבקשים עצמם בחרו להגיש את תובענתם בה"פ 5429-09-15 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 1,000 ש"ח.