בש"א 9306/03 משה אבידר ,עו"ד נ. מנחם בוקסבאום

בפניי בקשה לביטול החלטה להאריך מועד להגשת בקשת רשות לערער. ההחלטה ניתנה על ידי כב' הרשמת ח' מאק קלמנוביץ ביום 19.10.03, "כמבוקש", נוכח האמור בסעיף 4 לבקשה, לפיו ניתנה הסכמת בא כוח המשיבים לבקשה. המשיבים עתרו לביטול ההחלטה, בטענה כי הסכמתם לא ניתנה לבקשה, וצירפו תצהיר שנערך על ידי בא כוחם, ובו נאמר כי לא ניתנה הסכמה כאמור למתן ארכה. עם זאת, לתצהיר צורף מכתב שנשלח על ידי בא כוח המשיבים, ביום 2.11.03, בו מציין בא כוח המשיבים כי "אינני מוצא לנכון לנסות ולהחזיר את הגלגל לאחור שכן הנני מאמין כי סברת בתום לב כי הסכמתי ניתנה לך, כפי שהצגת בפני כב' בית המשפט העליון וכפי שכתבתי לי ביום 27.10.03....". חרף האמור במכתב זה, מבקשים המשיבים להשיב את הגלגל לאחור, ולבטל את מתן הארכה כאמור.

אין לי צורך להיכנס לפרטי המחלוקת העובדתית בין הצדדים. גם בהנחה הנוחה למשיבים, לפיה בפועל לא ניתנה הסכמה מטעמם למתן ארכה, אין מקום לביטול החלטת הארכה. הדין והדברים שבין הצדדים נוהל בין עורכי הדין. משהודיע בא כוח המשיבים מפורשות כי הוא מאמין לבא כוח המבקשים כי הלה סבר בתום לב שנתונה לו ההסכמה למתן ארכה, אין לי יסוד לפקפק כי, לכל הפחות, לאמונה זו היה יסוד מספק. במצב זה, דין הבקשה שבפניי להידחות, שכן אם סבר בא כוח המבקשים, בתום לב, ובאופן סביר, כי נתונה לו הסכמה לארכה, ועל יסוד הנחה זו (גם אם מוטעה, בסופו של יום), יש מקום להאריך לו את המועד להגשת ההליך עד למועד הגשתו בפועל, אף אם מתברר, בדיעבד, כי המשיבים לא נתנו את הסכמתם כאמור. אוסיף, כי בבקשתם המשיבים אינם טוענים כי שינו את מצבם לרעה על יסוד הנחה כי לא יוטרדו עוד בהליך ערעורי בעניין זה. מתברר גם, כי לכל הפחות ידע בא כוחם על כוונת המבקשים לנקוט בהליך ערעורי. במצב זה, עניינם של המבקשים במיצוי ההליך הערעורי האמור, על רקע של טעות סבירה בתום לב, גובר על עניינם של המשיבים בכך שלא יינקטו הליכים נוספים כאמור (ראו רע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, דינים עליון סא 32). לעניין זה, אין מקום להבחין בין טעות סבירה בדין לדין לבין טעות סבירה בענין שבעובדה, וכל אחת מטעויות אלה יכולה להוות בסיס למתן ארכה.

התוצאה היא, כי בקשת הביטול נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.