פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 9460/10 פסיה ערבליך נ. שלמה ברוורמן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · מחיקת בקשת רשות ערעור מחמת חוסר מעש ואי-תשלום אגרהערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון בבקשה לביטול החלטה על מחיקת בקשת רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור נדחה על החלטת הרשם למחוק את בקשת רשות הערעור מחמת חוסר מעש ואי-תשלום אגרה. בית המשפט קבע כי המערערת, שנודע לה על קיומה של החלטה בתיק, הייתה צריכה לפנות לבית המשפט מיד ולא עשתה כן במשך כחודש. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המערערת הגישה בקשת רשות ערעור ובקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון. לאחר שלא שולמה האגרה הורה הרשם על מחיקת התיק, והמערערת לא פנתה לבית המשפט במשך כארבעה חודשים. המערערת נודעה על ההחלטה בדיון שהתקיים בבית משפט השלום ופנתה רק כחודש לאחר מכן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם שגה הרשם כאשר מחק את בקשת רשות הערעור מחמת חוסר מעש ואי-תשלום אגרה?
  2. 2.האם יש לבטל מחיקה של בקשת רשות ערעור כאשר המערערת טוענת שהחלטות בתיק לא הומצאו לה?

הלכות

  1. 1

    מחיקת הליך מחמת חוסר מעש ואי תשלום אגרה מוצדקת כאשר הצד התעלם מקיום ההליך ולא פנה לבית המשפט לאחר שנודע לו על החלטה בעניינו.

    ״המערערת, משידעה כי ניתנה החלטה בעניינה יכלה לפנות אל מרכז המידע בבית המשפט ולבקש כי ההחלטה תישלח אליה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוסר מעש
  • אגרה
  • בקשת רשות ערעור
  • ביטול החלטה
  • פטור מאגרה
  • עירבון
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון

בש"א

9460/10

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערערת:

פסיה ערבליך

נ

ג

ד

המשיבים:

1. שלמה ברוורמן

2.אביגייל ברוורמן

ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט העליון ג' שני מיום 1.12.10 ברע"א 5114/10

החלטה

בפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני מיום 1.12.2010 אשר דחתה את בקשת המערערת לביטול החלטתו מיום 1.11.2010, בה הורה למחוק את בקשת רשות הערעור שהגישה (רע"א 5114/10) עקב חוסר מעש ואי-תשלום אגרה.

ביום 11.7.2010 הגישה המערערת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן ) מיום 8.6.2010 (הפ"ב 981/08). בד בבד הגישה המערערת גם בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. ביום 14.7.2010 הורה כבוד הרשם למערערת להשלים את בקשתה בתוך 14 ימים. ביום 19.9.2010 קבע כבוד הרשם כי מכיוון שעד אותה העת לא שולמה האגרה התיק יובא התיק לשם מחיקתו תוך 14 ימים. לאור זאת הגישו המשיבים, ביום 29.10.2010, בקשה למחיקת ההליך. ביום 1.11.2010 הורה כבוד הרשם למחוק את ההליך מחמת חוסר מעש ואי תשלום האגרה. ביום 11.11.2010 הגישה המערערת בקשה לביטול ההחלטה מיום 1.11.2010 בה טענה, בין היתר, כי ההחלטות הקודמות בתיק לא הומצאו לה מעולם.

ביום 1.12.2010 דחה כבוד הרשם את הבקשה. בהחלטתו קבע, בין היתר, כי המערערת התעלמה מקיומו של ההליך והזניחה את הטיפול בו במשך כארבעה חודשים. עוד נקבע כי המשיבים העבירו למערערת את ההחלטה מיום 19.9.2010 במסגרת דיון שהתקיים בבית משפט השלום ביום 14.10.2010. על כן, ביום זה נודע למערערת כי ניתנו החלטות בתיק ולמרות זאת לא פנתה לבית המשפט עד ליום 11.11.2010.

מכאן הערעור שבפניי במסגרתו טוענת המערערת, בין היתר, כי שגה כבוד הרשם בכך שלא התייחס לסיכויי בקשת רשות הערעור שהגישה וכי אין לשלול את זכותה להשיג על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מהטעם של אי תשלום אגרה.

דין הערעור להדחות.

צדק כבוד הרשם כאשר מחק את ההליך שפתחה המערערת מחמת חוסר מעש. המערערת הגישה ביום 11.7.2010 בקשת רשות ערעור וכן בקשה לפטור מאגרה ובמשך ארבעה חודשים לא פנתה אל בית המשפט למרות שלטענתה לא קיבלה לידיה כל החלטה. יתרה מכך, כפי שעולה מהחלטתו של כבוד הרשם, ביום 14.10.2010 נודע למערערת כי ניתנה החלטה בעניין ההליך שהגישה ביום 19.9.2010. המערערת טוענת כי ההחלטה לא נמסרה לה במועד הדיון אך אין בכך ממש. המערערת, משידעה כי ניתנה החלטה בעניינה יכלה לפנות אל מרכז המידע בבית המשפט ולבקש כי ההחלטה תישלח אליה, אם לא בדואר אז באמצעות הפקס. אך המערערת בחרה שלא לעשות דבר ורק כחודש לאחר מכן הגישה בקשה בתיק. בנסיבות אלה לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של כבוד הרשם.

נוכח האמור, הערעור נדחה. משלא נדרשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח בטבת התשע"א (4.1.2011).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1מחיקת הליך מחמת חוסר מעש ואי תשלום אגרה מוצדקת כאשר הצד התעלם מקיום ההליך ולא פנה לבית המשפט לאחר שנודע לו על החלטה בעניינו.