בש"א 9484/07 מנחם עידן נ. עו'ד יגאל סלונים

זהו ערעור שהגיש המערער על החלטת כבוד הרשם י' מרזל מיום 15.10.2007, בה נתקבלה בקשת המשיב 1למחיקת כתב הערעור.

1.ביום 4.6.2007 הגיש המערער הודעת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.4.2007 (כבוד השופטת ו' אלשייך) בה נתקבלה בקשת המשיב 1 בתפקידו כמפרק חברת גוש 6635 מס' 1013 בע"מ (להלן: החברה ) למתן צו לחיסול החברה ולמתן הוראות. ביום 18.7.2007 הגיש המשיב 1 בקשה למחיקת כתב הערעור בטענה שהחלטת בית משפט קמא אינה פסק דין אלא החלטה אחרת, ולפיכך היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור ולא הודעת ערעור.

2.בהחלטה מיום 15.10.2007, קיבל כבוד הרשם י' מרזל את בקשת המשיב 1 בקובעו כי היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות. עיון בהחלטת בית משפט קמא, קבע הרשם, מעלה כי בקשתו של המשיב 1 שנתקבלה התייחסה לשכרו של רואה החשבון אשר מונה במסגרת הליכי הפירוק ואילו עניין חיסולה של החברה לא הוכרע כאמור בהחלטת בית משפט קמא. עוד קבע הרשם כי גם אם עניין חיסול החברה הינו פשוט יחסית לאור עמדת הכונס הרשמי, אין בכך לשנות מן העובדה לפיה כל עוד לא ניתן צו לחיסול לא ניתן לקבוע כי ההליך עצמו נסתיים. התוצאה היא, קבע הרשם, כי ההליך צריך היה להתברר כרשות ערעור. לפיכך, קבע, איחר המערער בהגשת ההליך ואין בתגובתו לבקשה למחיקת ההליך כדי להצביע על טעם מיוחד לאיחור זה.

3.על החלטה זו מלין המערער בפניי. לטענתו, החלטתו השגויה של כבוד הרשם פוגעת בזכויותיו המשפטיות ומעודדת את המשיב 1 להשעות את הליך הפירוק. עוד טוען המערער כי בהחלטתו התעלם הרשם מהעובדה שהצו לחיסול החברה הוא צעד פורמאלי בלבד שנעשה לאחר סיום כל הליכי הפירוק ולפיכך, ערעור על מתן הצו לחיסול החברה לא יהיה יעיל. המערער מוסיף וטוען כי טעה הרשם בכך שלא דרש מהמשיב 1 להבהיר מהם הליכי הפירוק שטרם הסתיימו ומהן הסיבות לכך. כמו כן, טוען הוא כי הליך הפירוק מיצה את עצמו בבית משפט קמא ומשכך המקום היחיד בו ניתן לברר ולסיים את הפרשה הוא בית משפט זה. לטענתו, יש לו אינטרס ברור בסיום מהיר של הליך פירוק החברה מאחר שהוא הניזוק הבלעדי מהתמשכותו.

4.בחנתי את טענותיו של המערער ולא מצאתי בהן טעם המצדיק התערבות בהחלטת הרשם. כפי שציין בצדק בהחלטתו, החלטת בית משפט קמא מתייחסת לעניין שכרו של רואה החשבון ואין בה כדי להכריע בעניין חיסולה של החברה. משכך, החלטת בית משפט קמא הינה החלטה אחרת ועל מנת לערער עליה היה על המערער לעתור לקבלת רשות בתוך המועד הקבוע לכך בדין.

אשר על כן, הערעור נדחה.