פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 9549/09 דקלה עדיקה נ. ורדי סיני

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרה והפקדת עירבון לערעורערעור על החלטות הרשמת בבית המשפט העליון בעניין פטור מאגרה והפקדת עירבון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטות הרשמת שפטרו את המערערת, הפושטת רגל, מאגרה אך חייבו אותה בהפקדת עירבון של 7,500 ש"ח. נקבע כי החזקה בתקנות האגרות אינה חלה על פטור מעירבון, שמטרתו להגן על האינטרסים של המשיבים. התצהיר התומך בבקשה נמצא כללי וסתמי ולכן לא הצדיק פטור.

העובדות

המערערת, שהוכרזה פושטת רגל, הגישה ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי. הרשמת פטרה אותה מאגרה אך העמידה את העירבון על 7,500 ש"ח, ולאחר בקשה לעיון חוזר נותרה החלטתה בעינה. המשיבים בערעור הם שלושה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הכרזת פשיטת רגל מקימה חזקה לפטור מהפקדת עירבון לערעור, בדומה לפטור מאגרה לפי תקנה 14(ד)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות)?
  2. 2.האם תצהיר כללי וסתמי מספיק לביסוס בקשה לפטור מהפקדת עירבון?

הלכות

  1. 1

    החזקה שבתקנה 14(ד)(3) לתקנות האגרות אינה חלה על בקשה לפטור מהפקדת עירבון, שכן השיקולים שונים.

    ״החזקה שבתקנה הנזכרת אינה חלה לעניין בקשה לפטור מהפקדת עירבון״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תצהיר כללי וסתמי, שאינו מפרט מקורות הכנסה והוצאות ואינו מתייחס לניסיונות לגייס כספים מקרובים, אינו מספק לצורך פטור מעירבון.

    ״התצהיר לא פירט את מקורות ההכנסה של המערערת ואת הוצאותיה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פשיטת רגל
  • פטור מאגרה
  • תקנה 14(ד)(3)
  • עיון חוזר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

9549/09

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המערערת:

דקלה עדיקה

נ ג ד

המשיבים:

1. ורדי סיני

2. עו"ד אורי שמעון

3. כונס הנכסים הרשמי

ערעור על החלטות כב' הרשמת (ג' לוין) מן הימים 17.11.09 ו- 24.11.09

בע"א 6103/09

בשם המערערת :

עו"ד יצחק סלומון

פסק-דין

1.

המערערת הגישה ערעור לבית משפט זה על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי. בגדרו של הערעור עתרה המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. כבוד הרשמת פטרה את המערערת מתשלום אגרה ואילו את העירבון העמידה על סך של 7,500 ש"ח. כבוד הרשמת נתנה שתי החלטות בעניין. ההחלטה השניה באה בעקבות בקשה לעיון חוזר. ערעור זה מופנה נגד שתי ההחלטות.

2.

המערערת הינה פושטת רגל. תקנה 14(ד)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת כי הכרזת פשיטת רגל מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של בעל הדין לשלם אגרה. על בסיס זה זכאית אכן המערערת לפטור מאגרה, כפי

שנקבע על-ידי כבוד הרשמת. החזקה שבתקנה הנזכרת אינה חלה לעניין בקשה לפטור מהפקדת עירבון. מטרתו של העירבון להגן מראש, ולו באופן חלקי, על האינטרס של המשיב בערעור. משמע, השיקולים בכל הנוגע לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון אינם זהים. בצדק טען המשיב 1 בפני כבוד הרשמת, כי תצהירה של המערערת, שתמך בבקשת הפטור הינו כללי וסתמי. התצהיר לא פירט את מקורות ההכנסה של המערערת ואת הוצאותיה ואין בו התייחסות כלשהי לניסיונות לגייס כספים מקרובי משפחתה. יש אף להתחשב בכך שמספרם של המשיבים בערעור הוא שלושה. מכאן, שסכום העירבון בא להגן על האינטרסים של שלושה בעלי דין.

3.

לא מצאתי שנפלה שגגה בהחלטותיה של כבוד הרשמת ולפיכך הנני דוחה את הערעור בלא שהמשיבים נדרשו להשיב. היה והמערערת לא תפקיד את העירבון תוך 10 ימים מהמצאתו של פסק דין זה יידחה ההליך ללא התראה נוספת.

ניתן היום, כ' בכסלו תש"ע (7.12.09).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1החזקה שבתקנה 14(ד)(3) לתקנות האגרות אינה חלה על בקשה לפטור מהפקדת עירבון, שכן השיקולים שונים.
  2. 2תצהיר כללי וסתמי, שאינו מפרט מקורות הכנסה והוצאות ואינו מתייחס לניסיונות לגייס כספים מקרובים, אינו מספק לצורך פטור מעירבון.