בש"א 9549/09 דקלה עדיקה נ. ורדי סיני

1.

המערערת הגישה ערעור לבית משפט זה על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי. בגדרו של הערעור עתרה המערערת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. כבוד הרשמת פטרה את המערערת מתשלום אגרה ואילו את העירבון העמידה על סך של 7,500 ש"ח. כבוד הרשמת נתנה שתי החלטות בעניין. ההחלטה השניה באה בעקבות בקשה לעיון חוזר. ערעור זה מופנה נגד שתי ההחלטות.

2.

המערערת הינה פושטת רגל. תקנה 14(ד)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, קובעת כי הכרזת פשיטת רגל מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של בעל הדין לשלם אגרה. על בסיס זה זכאית אכן המערערת לפטור מאגרה, כפי

שנקבע על-ידי כבוד הרשמת. החזקה שבתקנה הנזכרת אינה חלה לעניין בקשה לפטור מהפקדת עירבון. מטרתו של העירבון להגן מראש, ולו באופן חלקי, על האינטרס של המשיב בערעור. משמע, השיקולים בכל הנוגע לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון אינם זהים. בצדק טען המשיב 1 בפני כבוד הרשמת, כי תצהירה של המערערת, שתמך בבקשת הפטור הינו כללי וסתמי. התצהיר לא פירט את מקורות ההכנסה של המערערת ואת הוצאותיה ואין בו התייחסות כלשהי לניסיונות לגייס כספים מקרובי משפחתה. יש אף להתחשב בכך שמספרם של המשיבים בערעור הוא שלושה. מכאן, שסכום העירבון בא להגן על האינטרסים של שלושה בעלי דין.

3.

לא מצאתי שנפלה שגגה בהחלטותיה של כבוד הרשמת ולפיכך הנני דוחה את הערעור בלא שהמשיבים נדרשו להשיב. היה והמערערת לא תפקיד את העירבון תוך 10 ימים מהמצאתו של פסק דין זה יידחה ההליך ללא התראה נוספת.