בש"א 9710/02 שמשון חברה לביטוח בע"מ נ. אבו חאמד מוחמד נמר

לפני בקשה לאיחוד דיון בתובענות על פי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984.

1.המשיב 1 מנהל מספר תובענות הנוגעות לתאונות דרכים שונות בהן היה מעורב. עניינו של ת.א. (רמלה) 2117/02, המתנהל בבית משפט השלום ברמלה, נוגע לתאונת דרכים שאירעה ביום 25.8.99 בכפר סבא. על פי כתב התביעה המשיב 1 ובנו נפגעו על-ידי נהגת רכב המבוטח על-ידי חברות הביטוח המבקשות. עניינו של ת.א. (ירושלים) 14910/97, המתנהל בבית משפט השלום בירושלים, נוגע לתאונה שאירעה סמוך לכפר סבא ביום 17.3.93. חברות הביטוח המבקשות אינן כלל צד להליך המתנהל בירושלים.

2.המבקשות הגישו בקשה זו בה הן טוענות כי יש להורות על איחוד הדיון בין ההליכים ברמלה ובירושלים. לטענתן, היה מעורב המשיב 1 בתאונות נוספות, מלבד תאונות אלה. ולגבי כל מכלול התאונות שעבר קיימת חוות דעת של מומחה רפואי אורטופדי שבדק אותו. לטענתן, קיים חשש כי בהליכים השונים המתנהלים והצפויים להתנהל, עלולות להיקבע קביעות רפואיות סותרות אודות מצבו הבריאותי של המשיב 1. לטענתן, מצבו הרפואי של המשיב 1 הוא המצדיק את איחוד הדיון ומבסס את היותן של התובענות "בנושא אחד".

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות המשיבים 1–2 ו–5, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. על פי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן - התקנות) על מנת שתאוחדנה התובענות עליהן להיות "תובענות בנושא אחד [שהוגשו] לבתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות." על מנת שתהיינה התובענות בנושא אחד נפסק כי "די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא" (בש"א 1519/97 אלומאייר בע"מ נ' ברושית בנין והשקעות בע"מ (לא פורסם)). בנסיבות המקרה שלפני, לא ביססו המבקשות נקודת השקה המצדיקה את איחוד התובענות. מדובר בשתי תאונות נפרדות לחלוטין. זהות אחד הנפגעים בתאונות הנפרדות אינה מצדיקה, כשהיא עומדת לבדה, את איחוד הדיון. מלבד המשיב 1 ובני משפחתו השונים שנפגעו, אין קשר בין המעורבים האחרים בתאונות, ובין הנתבעים בהן. הרווח של חיסכון הזמן הטמון בעמידה על מצבו הרפואי של המשיב 1 אינו מצדיק את הסרבול וההכבדה שייגרמו לשאר המשיבים בהליך שלפנינו.

הבקשה נדחית.