בש"א 990/18 סידי קליין נ. כב' השופט דורון חסדאי

1.

הבקשות שבכותרת הועברו לטיפולי על רקע חילופים בלשכת הרשמים.

2.

המבקשות עותרות להארכת מועד להגשת שני הליכים ערעוריים: הראשון, נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 27.12.2017 (ע"ר 28557-11-17) בגדרו נדחה ערעור על החלטת כבוד השופט (בכובעו כרשם) מ' תמיר מיום 23.10.2017 בת"א 8513-07-17 (להלן: ת"א 8513-07-17 ) אשר דחה בקשה מטעם המבקשות למתן פטור מתשלום אגרה. השני, נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 4.1.2018 אשר הורה על דחיית ת"א 8513-07-17 בשל אי תשלום אגרה על-ידי המבקשות. ההליכים הערעוריים הוגשו ביום 4.10.2018. המשיבים מתנגדים לבקשות.

3.

לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובה להן ובשאר החומרים שהונחו לפניי, לא ראיתי להורות על הארכת מועד.

4.

משניתן פסק דין סופי בת"א 8513-07-17, הרי שהחלטת הביניים שניתנה באותו הליך בעניין האגרה נבלעת בפסק הדין הסופי, ועל כן אין מקום להגשת הליך ערעורי שיופנה כלפי ההחלטה מיום 27.12.2017 שדחתה ערעור על אותה החלטת ביניים (ראו והשוו: רע"א 5998/16 הכרמלי נ' עיריית מעלה אדומים (25.8.2016); רע"א 5998/16 הכרמלי נ' עיריית מעלה אדומים (26.10.2016); בר"ם 7022/09

ג'נים נ' שר הבריאות , פסקה 2 (15.10.2009)). אשר על כן, כבר מטעם זה לא ראיתי ליתן ארכה להגשת הליך ערעורי חסר תוחלת על פסק הדין מיום 27.12.2017.

5.

בנוסף, לא ראיתי להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק הדין מיום 4.1.2018. אכן, בקשת הארכה הוגשה בתוך המועד להגשת הליך ערעורי באופן שמאיין את אינטרס ההסתמכות של המשיבים. יחד עם זאת, לא מצאתי כי הבקשה מגלה "טעם מיוחד" להארכת מועד כה מופלגת (בתחילה התבקשה ארכה של כחודשיים ימים). מחלת בעל דין עשויה להיות מוכרת כ"טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי אם הוכח דבר קיום המחלה בתקופה הרלוונטית ואם הוכח שבשלה נבצר היה ממנו לטפל בעניין. ואולם, לאחר שעיינתי באישורים הרפואיים שצורפו מטעם המבקשת 1 לא התרשמתי כי מצבה הרפואי מנע ממנה לטפל בענייניה המשפטיים למשך פרק זמן כה ארוך. שיקול נוסף וחשוב הוא כי לאחר שעיינתי עיין היטב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 4.1.2018 ובהליך הערעורי שהוגש (כאמור, ביום 4.10.2018), סבורני כי סיכוייו של הערעור אינם גבוהים כלל ועיקר.

6.

אשר על כן, הבקשות נדחות. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.