פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
9941/07 - א'
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המבקש:
ד"ר יעקב לומקין
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.
1.
המבקש הגיש לבית משפט זה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה השגה של המערער על צו של שר הבריאות לבטל את רישיונו (ע"א 3730/07). המשיבה הגישה בקשה למחיקת הערעור, בטענה כי ההליך הנכון להשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הינו הגשת בקשת רשות ערעור. כב' הרשם י' מרזל קיבל את הבקשה והורה על מחיקת הערעור (החלטה מיום 12.11.2007). יחד עם זאת, נעתר כב' הרשם לבקשה חילופית של המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, וקבע כי בקשה כאמור תוגש תוך עשרה ימים מעת המצאת החלטתו.
2.
הבקשה שלפניי הוגשה ביום 21.11.2007 והתבקשה בה הארכת מועד עד ליום 3.12.2007. המבקש ציין כי בימים האחרונים היה טרוד בהכנת כתבי בי דין בהליכים אחרים וכי רק כעת מתאפשר לו לטפל בהכנת הבקשה לרשות ערעור. המשיבה מתנגדת לבקשה. נטען כי משהוארך למבקש המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן לפני כשמונה חודשים, על אף העובדה שמדובר בהארכת מועד הדורשת "טעם מיוחד" וזאת לפנים משורת הדין, אין מקום להארכת נוספת. כן נטען כי סיכויי ההליך נמוכים.
3.
לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות והתנהלות הדברים בעניינו של המבקש, כמו גם את מכלול האינטרסים המעורבים, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה ולהאריך את המועד כמבוקש. יובהר בראשית הדברים כי נוכח החלטתו של כב' הרשם מרזל, איני רואה מקום, במסגרת בקשה זו, להידרש לטענות המשיבה לעניין עצם מתן ארכה להגשת בקשה לרשות ערעור עם מחיקתו של הערעור. החלטתי זו, עניינה מוגבל להארכה הקצרה הנוספת שהתבקשה. הבקשה שלפניי הוגשה בתוך המועד שנקבע בהחלטת כב' הרשם מרזל להגשת ההליך. פרק הזמן שעמד לרשות המבקש להכנת הבקשה, על פי החלטת כב' הרשם, היה קצר יחסית, כאשר רק בהחלטת הרשם הועמד המבקש סופית על כך שהדרך היחידה להשיג על פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא באמצעות הגשת בקשה לרשות ערעור. כל שנתבקש הוא להאריך בימים ספורים את המועד, על מנת לאפשר למבקש, שאיננו מיוצג, להכין את הבקשה. במצב דברים זה, המשיבה לא גיבשה ציפייה לכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי הפך חלוט ועל כן לא נפגע אינטרס הצפיות וההסתמכות שלה. בנסיבות העניין, לא מצאתי גם פגיעה של ממש באינטרס הציבורי הכללי לסופיות הדיון, בשים לב להשתלשלות העניינים ולארכה הקצרה המתבקשת. במאזן האינטרסים בין הצדדים, ראיתי להעדיף את אינטרס המבקש כי בקשתו לרשות ערעור תתברר לגופה.
התוצאה היא כי המועד להגשת הבקשה לרשות ערעור מוארך עד למועד הגשתה בפועל (ביום 2.12.2007).
ניתנה היום, כ"ג בכסלו
תשס"ח (3.12.2007).
גאולה לוין
ר ש מ ת