פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
11903/04
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
בנימין פרץ
נ ג ד
המשיבים:
1. היועץ
המשפטי לממשלה
2. ממשלת ישראל
3. שר הרווחה
4. משרד האוצר
5. יו"ר הכנסת בשם הכנסת
ערעור על החלטת הרשם יגאל מרזל בתיק בשג"ץ 11081/04 שניתנה ביום
9.12.04
בשם המבקש:
בעצמו
פסק דין
א.זהו ערעור על החלטת כבוד הרשם מרזל, שדחה את בקשת המערער להארכת מועד להגשת דיון נוסף. לרקע יצויין, כי המערער עתר לבית משפט זה כנגד המשיבים בטרוניה שככל הנראה הופנתה כנגד תיקון בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ט-1999. עתירתו נדחתה (פסק דין מיום 8.7.04, הרכב כבוד השופטים ריבלין, לוי וחיות), מן הטעם שלא קמה עילה להתערבות בדבר חקיקה זה של הכנסת.
ב.ביום 6.12.04 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת דיון נוסף. זו נדחתה על ידי הרשם (9.12.04), בנימוק כי לא נמצאה, מטעמים שנטענו, עילה להארכת מועד בנסיבות, וכי סיכויי ההליך קלושים.
ג.בערעור נטענו טענות באשר למועדים ולכך שהיה מקום להודיע למערער מטעם בית המשפט את המועדים הרלבנטיים. עוד נטען, כי את השגתו באשר לחקיקה המדוברת הוא מנסה להעלות לדיון ציבורי מזה כשנה, אך אין אוזן המקשיבה לו; ולבסוף, בהמשך לטענותיו בעתירה, ביקורת על החוק (כנראה זה הנזכר לעיל), הממשלה ותפקודה בקשר לחוק האמור, והכרסום בזכות לדמי אבטלה (על פי התיקון שונתה תקופת האכשרה הנדרשת מעובדים על בסיס יומי לשם קבלתם של דמי ביטוח אבטלה).
ד.אין בידי להעתר לערעור. באשר למועד, לא ראיתי מקום להתערב בהחלטת הרשם, המיוסדת כראוי על החומר שבתיק. באשר למהות, וכפי שציין הרשם, נותר בעינו חוסר הבהירות באשר למבוקש בעתירה ובבקשה לדיון נוסף בה, וסיכוייה של בקשה לדיון נוסף בכגון דא קלושים עד מאוד. אכן, ניכר שהמערער חדור בדחף לקדם את הנושא שבחר, אך חוששני שאין הליכים שיפוטיים אלה הדרך לכך. כאמור, נוכח כל אלה נדחה הערעור.
ניתנה היום, ט"ז
בשבט תשס"ה (26.1.2005).
ש ו פ ט