פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
1954/08
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המערער:
חיים רובינסון
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד האוצר – הרשות
המוסמכת לפי חוק
נכי
רדיפות
הנאצים
2. הרופא הראשי - הרשות המוסמכת לפי חוק נכי
רדיפות
הנאצים
ערעור על החלטת רשם בית המשפט
העליון מיום 10.2.08 בבג"ץ 842/08 שניתנה על ידי כבוד הרשם השופט י'
מרזל
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
1.
בעתירה שהוגשה לבית משפט זה (בג"צ
842/08) טען המערער כי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות כתוצאה מהקרנות שקיבל בארץ
בילדותו, לשם טיפול במחלת הגזזת. המערער נמנה על קבוצה של ניצולי שואה הידועים
כ"ילדי טהרן". העתירה הוגשה נגד הרשות המוסמכת והרופא הראשי לפי חוק נכי
רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים). עם הגשתה של
העתירה טען המערער כי הוא זכאי לפטור מתשלום אגרה על יסוד תקנה 20(12) לתקנות בתי
המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – תקנות האגרות). כבוד הרשם של בית משפט זה
(השופט י' מרזל) דחה את הטענה בדבר זכאות לפטור מאגרה. על כך הערעור שלפניי.
2.
תקנה 20 (12) לתקנות האגרות מקנה פטור מאגרה לגבי ערעור על
החלטתה של ועדת ערעור הפועלת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. בסעיף 17(ח) לאותו חוק
נקבע כי הערכאה המוסמכת לדון בערעור על החלטה
של ועדת העררים הוא בית המשפט המחוזי (וכן ראו סעיף 9א לחוק). כלומר, אם מבקש המערער לערער על החלטה של ועדת העררים היה הוא צריך להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (גם ערעור על החלטה של ועדה רפואית עליונה מוגש לבית המשפט המחוזי, לפי סעיף 9א לחוק). מכאן, שעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק אינה ההליך הנכון ובידי המערער מצוי סעד חלופי. בכל מקרה, הפטור שבתקנות האגרות אינו ניתן לגבי עתירה לבג"ץ.
3.
בעתירתו מציין המערער כי נזקיו הרפואיים מקורם בהקרנות שקיבל בצעירותו לשם טיפול במחלת הגזזת. לעניין זה של פיצוי בגין נזקים עקב טיפול במחלת הגזזת קיים חוק נפרד הוא חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994. חוק זה קובע הליך מינהלי, הכולל ועדת מומחים, ועדה רפואית וועדה רפואית לעררים, לשם קבלת הפיצוי. על החלטותיהם ניתן לערער בפני בית דין אזורי לעבודה. מכאן, שגם לעניין הגזזת ונזקיה קיים סעד חלופי.
4.
מן האמור לעיל מתבקשת המסקנה כי צדק כבוד הרשם בדחותו את טענת המערער בדבר זכאותו לפטור מאגרה, מה גם שסיכויי העתירה אינם טובים בשל קיומו של סעד חלופי. הערעור נדחה. היה והמערער לא ישלם האגרה תוך 10 ימים מהמצאת פסק דין זה לידיו, תימחק העתירה בבג"ץ 842/08 בלא התראה נוספת.
ניתן היום, ב' באדר ב' התשס"ח (9.3.08).
ש ו פ ט