פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
1961/09
(בג"ץ 1671/09)
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
ליבל גרשון [שון לביא]
נ ג ד
המשיבים:
1. כב' השופט א' גרוניס
[בבית המשפט העליון]
2. כב' השופטת רות לב
הר שרון
3. מדינת ישראל ובית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
4. יעקב רויכמן
ערעור על החלטת רשם
בשם המערער:
בעצמו
החלטה
זהו ערעור על החלטת כב' הרשמת ג' לוין מיום 24.2.2009, לפיה נדחתה בקשת המערער לפטור אותו מתשלום אגרה בגין עתירה שהוגשה על-ידו.
1.
במהלך שנת 2002 הגיש המערער תביעה כספית נגד המשיב 4 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת"א 2441/02). ביום 4.4.2004, במסגרת אותו הליך, סילק בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' הרשם ע' אזר) את תביעת המערער על הסף, וערעור שהגיש המערער על אותה החלטה נדחה על-ידי בית משפט זה (ע"א 4005/04 לביא נ' רויכמן (לא פורסם, 27.6.2005)), לאחר שלא נמצא ממש בטענות המערער. משנדחה ערעורו הגיש המערער לבית משפט זה מספר עתירות שעניינן ההחלטות שניתנו בתביעה הכספית. העתירות כולן נדחו על הסף. ביום 22.2.2009 הגיש המערער עתירה נוספת למתן צו על תנאי ובה טענות נגד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 4.4.2004 בתביעה הכספית, נוכח פגמים חמורים אשר לטענתו נפלו באותו הליך.
2.
עם הגשת העתירה עתר המערער לפטור אותו מתשלום האגרה בגינה. בהחלטתו מיום 24.2.2009 דחתה כב' הרשמת ג' לוין את הבקשה לפטור מאגרה בקובעה כי לא שוכנעה שהעתירה מגלה עילה. עוד קבעה כב' הרשמת ג' לוין כי דומה שטענותיו של המערער נבחנו בהליכים הקודמים שניהל, לרבות הטענה כי רשם בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו בדחותו את התביעה על הסף. כב' הרשמת ג' לוין הוסיפה וקבעה כי בבג"ץ 10985/07 כבר נקבע באותו עניין כי העתירה אינה מגלה על פני הדברים עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק וכי דברים אלה תקפים ונכונים גם לעתירה שבכאן שאינה אלא ניסיון לבצע "מקצה שיפורים" לעתירה הקודמת ולערעור שלא צלח.
המערער אינו משלים עם החלטת כב' הרשמת ג' לוין ומכאן הערעור שבפניי.
3.
המערער טוען כי אין ביכולתו לשלם את האגרה בגין העתירה שהגיש משום מצבו הכלכלי הקשה (את מצבו זה תולה המערער במעשי המרמה של המשיב 4), וכן כי הוא נרדף על-ידי נושים שונים וסובל מבעיות בריאות. עוד טוען המערער כי בהליך אחר שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו באותו עניין (ה"פ 637/08), נתנה הפרקליטות ביום 12.8.2008 "הסכמה לבקשה לפטור מאגרה", כי בקשתו אכן התקבלה וכי בקשות דומות שהגיש התקבלו אף הן. לבסוף טוען המערער כי עתירתו מגלה עילה שכן החלטת כב' הרשם ע' אזר ניתנה בחוסר סמכות ובעתירה הנוכחית ישנם מסמכים שלא חשף וטענות שלא נטענו עד כה.
4.
דין הערעור להידחות. על פי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 אין מקום למתן פטור מאגרה מקום שבו העתירה אינה מגלה עילה. החלטתה של כב' הרשמת לוין בעניין דנן לפיה העתירה אינה מגלה עילה הינה החלטה מנומקת ומבוססת כדבעי ולא מצאתי בנימוקי הערעור טעם מבורר כלשהו המצדיק להתערב בה. כידוע, התערבות בהחלטות רשם בעניין פטור מאגרה נעשית במקרים חריגים בלבד ((ראו: בש"א 8329/07 וסרמן נ' פורת [פוקס] (טרם פורסם, 10.12.2007)) המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים אדרבא, נראה כי מדובר בעתירה טורדנית שכמותה כבר הגיש המערער בעבר ונדחה (ראו והשוו: בשג"צ 10951/07 שלמה שקד נ' החבר אהוד ברק - יו"ר מפלגה (טרם פורסם, 23.3.2008)).
ניתנה היום, ט"ז אדר, תשס"ט (12.03.2009).
ש ו פ ט ת