החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 3474/03 אהוד קריב נ. שר המשפטים

ניתן ביום

בקצרה

אחר · פטור מאגרה בעתירה לבג"ץערעור על החלטת הרשם בבקשה לפטור מאגרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור על החלטת הרשם שדחה בקשה לפטור מאגרה נדחה. נקבע כי עתירה למתן צו על תנאי אינה בקשה לפטור מאגרה, וכי טענה לאי-חיובו של המערער באגרה היא טענה לגוף העתירה. כן נקבע כי הרשם רשאי לקבוע תשלום אגרה ולמחוק הליך שלא שולמה בגינו אגרה, ודחייה על הסף אינה שונה מהותית ממחיקה.

העובדות

המערער הגיש עתירה למתן צו על תנאי נגד שר המשפטים, שיורה לו לנמק מדוע לא יקבע פטור מאגרת בית משפט לעתירה לבג"ץ. המערער ביקש פטור מאגרה בטענה שעתירתו היא בקשה לפטור מאגרה. הרשם דחה את הבקשה וחייב בתשלום אגרה בתוך 30 יום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם היה על הרשם לפטור את המערער מאגרה ללא קשר למצבו הכלכלי, מקום שהעתירה היא עתירה למתן צו על תנאי?
  2. 2.האם רשאי הרשם לקבוע כי העתירה תידחה אם לא תשולם האגרה, או שמוסמך רק להורות על מחיקתה?

הלכות

  1. 1

    בקשה לפטור מאגרה שלא פירט המבקש טעמיה, כגון מצוקה כלכלית, אינה מצדיקה פטור, והטענה כי אין מקום לאגרה היא טענה לגוף העתירה.

    ״הואיל והמבקש לא מפרט טעמיו למתן פטור מאגרה, כדלות כלכלית, הטענה כי אין מקום להטלת אגרה במקרה זה היא טענה לגוף העתירה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עתירה למתן צו על תנאי אינה בקשה למתן פטור מאגרה, ולכן אין לפטור אותה מאגרה מכוח הדין.

    ״זוהי עתירה למתן צו על תנאי ולא בקשה למתן פטור מאגרה״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    תקנה 13(ו) לתקנות בית משפט (אגרות) מסמיכה את הרשם למחוק הליך שלא שולמה בגינו אגרה, ודחיית עתירה על הסף אינה יוצרת מעשה בית דין, ולכן אין הבדל מהותי בין מחיקה לדחייה.

    ״היות שעסקינן בעתירה לבג"ץ, והיות שדחייה על הסף של עתירה שכזו אינה יוצרת מעשה בית דין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • אגרת בית משפט
  • עתירה למתן צו על תנאי
  • בג"ץ
  • מחיקת עתירה
  • דחייה על הסף
  • מעשה בית דין
  • דלות כלכלית
  • הרשם

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בשג"ץ

3474/03

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המערער:

אהוד קריב

נ ג ד

המשיב:

שר המשפטים

ערעור על החלטת רשם

החלטה

ערעור על החלטת הרשם (כבוד השופט ב' אוקון) לפיה נדחתה בקשת המערער לפטור מאגרה.

בהחלטת הרשם נקבע כי הואיל והמבקש לא מפרט טעמיו למתן פטור מאגרה, כדלות כלכלית, הטענה כי אין מקום להטלת אגרה במקרה זה היא טענה לגוף העתירה, ולא ניתן מראש להמנע מקביעת אגרה כאילו כבר זכה המבקש בעתירתו. לפיכך חייב הוא את המערער לשלם את האגרה בתוך 30 יום שאם לא כן יידחה ההליך ללא הודעה נוספת.

המערער טוען שהיה על הרשם לפוטרו מאגרה, בלי כל קשר למצבו הכלכלי, כיוון שלשיטתו, עתירתו היא "בקשה לפטור מאגרה", וכידוע בקשה שכזו פטורה היא מאגרה מכוח הדין. אין לקבל טענתו זו המערער. המערער הגיש עתירה למתן צו על תנאי כנגד שר המשפטים שיורה לו לנמק מדוע לא יקבע פטור מתשלום אגרת בית משפט בעד עתירה לבית משפט גבוה לצדק, בתנאים מסויימים. ברי כי אין בידי מאמציו הרטוריים של המערער להועיל- זוהי עתירה למתן צו על תנאי ולא בקשה למתן פטור מאגרה. משום כך צדק הרשם כאשר דחה את בקשת המערער לפטור מאגרה.

טענה אחרת טוען המערער כנגד סמכות הרשם לקבוע כי עתירתו תדחה במידה שלא תשתלם האגרה. לשיטתו, הרשם יכול רק להורות על מחיקת העתירה. תקנה 13 (ו) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 מסמיכה את הרשם, לאחר שדחה בקשת לתשלום פטור מאגרה, למחוק הליך אם לא שולמה בגינו האגרה תוך הזמן שקבע בהחלטתו. היות שעסקינן בעתירה לבג"ץ, והיות שדחייה על הסף של עתירה שכזו אינה יוצרת מעשה בית דין, הרי שאין בענייננו הבדל, פרט להבדל הטכני, בין מחיקת העתירה לדחייתה.

הערעור נדחה.

ניתנה היום, ו' בתמוז תשס"ג

(6.7.2003).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1בקשה לפטור מאגרה שלא פירט המבקש טעמיה, כגון מצוקה כלכלית, אינה מצדיקה פטור, והטענה כי אין מקום לאגרה היא טענה לגוף העתירה.
  2. 2עתירה למתן צו על תנאי אינה בקשה למתן פטור מאגרה, ולכן אין לפטור אותה מאגרה מכוח הדין.
  3. 3תקנה 13(ו) לתקנות בית משפט (אגרות) מסמיכה את הרשם למחוק הליך שלא שולמה בגינו אגרה, ודחיית עתירה על הסף אינה יוצרת מעשה בית דין, ולכן אין הבדל מהותי בין מחיקה לדחייה.